אור ברסלב
אהל אברהם סימן ט

אהל אברהם· רבי אברהם שאג צוובנר

סימן ט

סימן ח

על ציצין שאין מעכבין אי חוזר בחיל ראיתי בתשו' שאגת ארי' סי' נ' הוכיח דע"כ למסקנא ליכא משום היה נאה במצות בציצין שאין מעכבין דא"כ תדחה שבת ואפילו בשבת מותר לחזור משום הידור מצוה אע"ג דהוה ב' פעולות וראי' מכחושה ושמנה הרי משום הידור מצוה מחלל שבת. ולפי מה שבארתי לעיל סי' הקדום מבואר דאין כאן ראי' כלל דבכחושה ושמנה החילול שבת הוא בדבר שדוחה שבת עיקר המצוה שחיטת הקרבן כיון שלא זרק עדיין מכחושה. ואע"ג דאפשר לזרוק מכחושה שפיר אמרינן משום הידור מצוה תדחה שבת בגוף המצוה שדוחה שבת. אבל במילה ולשתיירו ציצין שאין מעכבין דכבר נעשה גוף המצוה שמעכב ובעבורה תדחה שבת וכבר פירש ידו מהמילה ולא נשתייר רק הידור מצוה שאין מעכב ודאי לא תדחה שבת. ואין הנדון דומה כלל לכחושה ושמנה ודברי הטור ורמ"א ברורין דשפיר הוה להתנאות במצוה לחתוך ציצין שאין מעכבין בחול:

גם מה שהביא המחבר שם ראי' דאם יש משום התנאה במצות בציצין שאין מעכבין ראוי' להיות מותר אפי' בשבת לדידן דקיי"ל מקלקל בחבורה פטור. וכיון שכבר תיקן גברא שנמול כמצותו אין כאן תיקון וראוי שמצוה של דבריה להיות נאה במצוה שתדחה שבות דמקלקל. אלא ודאי דאין כאן מצוה להתנאות. לדעתי ג"כ אין ראי' כיון דיש מצוה דרבנן להתנאות ומדרבנן צריך לחתוך הוה תיקון וחייב מדאורייתא. ולא תהיה מצוה דרבנן של נוי מצוה כחובל יצריך לכלבו דהוה תיקון ואיכא תיקון גברא ומלאכה דאורייתא ולא שייך כאן לומר הם אמרו והם אמרו דכיון דאמרו שצריך תיקון הוה מלאכה. וכי תעלה על דעתך אם הוציא לולב בי"ט שני שבת לקיים המצוה דהוה מלאכה שאינה צריכה כיון דמדאוריי' אין כאן מצוה. אלא ודאי אמרינן כיון דצריך לקיים מצוה דרבנן הוה מלאכה היה כאן כיון שצריך להתנאות אע"ג דהוה מדרבנן הוה תיקון גברא וא"כ לדינא ודאי מצוה לחזור בחול על ציצין שאין מעכבין. הכ"ד הנ"ל:

תוכן העניינים

אהל אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה