אור ברסלב
אהבת עולם פתיחת הספר

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פתיחת הספר

הקדמה

ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

יסוד הכל ותכלית המעשה אם טוב ואם רע המה נוסדו והוטבעו על גזע ושורש העמוד החזק והאדיר עמוד האהבה. וכאשר ישכיל יראה האדם דכל בריאת ארץ ושמים והאדם הוא על יסוד האהבה. וכאוז"ל ע"פ בראשית ברא אלקים ולא נאמר ברא ה' שבתחלה עלה במחשבתו לבראתו במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדה"ר ושיתפה למדה"ד והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים (רש"י). ומדת הרחמים היא זאת מדת האהבה מדת הנשתוון. וגם יסודות העולם המה מורכבות מד' חלקים אש רוח מים עפר וכן כל הברואים כולם המה מד' יסודות הנז'. ואם ח"ו יתגבר אחד על אחד ולא יהיו במזג שוה אזי יפול היסוד ויהרס הבנין ויהיה כל נברא כלא היה. אך כאשר יהיה אהבה ביניהם המה כראי מוצק חזקים וקימים ויהי שלום בחילם ושלוה בארמנותם. והאדם הנבחר יסודתו מהררי קודש עפרות זהב לו מעפר המקדש והמזבח כדי להיות לו עזר ותוספת כח וקשר אמיץ ענף עץ עבות להתקרב ולגשת אל הקודש פנימה אחד באחד יגשו חלק ה' נשמת אדם חלק אל חלקיו ועצם אל עצמיו בעבותות האהבה את ה'. וכן הוא אומר אהבתי אתכם אמר ה' כי לא יצוייר להיות קשר אהבה אם לא יהיה להם קורבה זה לזה וכמ"ש ואביו אהבו ונפשו קשורה בנפשו. ולזאת הפליא ה' חסדו לברוא את האדם בצלמו ודמותו כדי להדמות הצורה ליוצרה ולקרב אותו. ומי לנו גדול שה' ברוך הוא בכבודו ובעצמו וינח את האדם בגן עדן כמ"ש ויטע ה' אלקים גן בעדן וישם שם את האדם אשר יצר. הבט נא אחי נועם מה מאד עשתה מדת האהבה בתחלת בריאתו של עולם. מה רב טוב. וכנגד זה היתה גרמא בנזיקין להכרית כל נברא וכל יצור ולחשך קרא לילה שבא שטן זהו הנחש וערבב את העולם שאם היתה שנאה בין האשה ובין הנחש לא היתה מטה אוזן אליו ולשמוע בקול מליו ולא היתה מאמנת בדבריו. כי הנחש היה ערום שכיסה הקנאה השנאה בחלקות שפתיו ברמזיו בעבותות האהבה. וכיוצא לזה עשתה חוה לאדם. וזה היה גם כן דבריו של האדם שהכל היה ברמזי האהבה ולא ידע כי הכל היה ערמה מראה חיבה ותחתיה שנאה.

כדמיון החבית מלאה סם המות וטח על פניה דבש וחלב לרמות את האדם. וע"ז הוא אומר יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות. וכן הוא אומר ופה חלק יעשה מדחה ואומר ונעתרות נשיקות שונא: אי לזאת טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת אשר בחיק יוטל את הגורל להבחין בין אהבת הטוב ובין אהבת הרע כי את החיים ואת המות נתתי לפניך ובחרת בחיים. ואל יחשוב לבב אנוש כי הוא אוהב את המקום ואוהב את הבריות ומזה ימשך לטוב ולרע ולהתחבר לצדיק ולרשע ובלבו ישים אורבו כי הוא שלם במדות האהבה לאהוב את הכל בלתי לדעת טוב ורע. לא כן ידידי לא כן אחי כלבבי אל יפתוך חטאים ואל תאבה למשמעתם. כי לא שלם עון אתם כי חיבור לרשעים רע להם ורע לעולם ופיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ופיזור לצדיקים רע להם ורע לעולם וחיבור לצדיקים הנאה להם והנאה לעולם:

ובעבור כל זאת באתי עד הלום ואדברה נא שלום אהבת חסד ואמת לפקוח עינים עורות ויהיו למאורות להאיר להם ברמזי מילת ואהבת להשים בקרבו בריאת ארץ ושמים והאדם. מאורות נתן בעבותות האהבה או"ר בו ולעומת זה עשה אלקים דינא דגרמי וכל בדדמי פתויי הנחש והאשה באהבה מסותרת לבעבור לתת לאדם דעת להבחין מרע לטוב וירא האלקים את האור כי טוב וזהו הסוד הכמוס באמרי קודש הילל הזקן לההוא גר שא"ל למדני תורה על רגל אחד ואמר ליה דעלך סני לחברך לא תעביד זה כל התורה ואידך פירושא זיל גמור. וזוהי אחת ממצות עשה אשר תעשנה היא מצות ואהבת לרעך ומדוע שנה לו בלשון תרגום דעלך סני כי אם להורות לו את הדרך ישכון בה לבוא על אבן פנתה אבן המבחן להבחין במצוה זו בין ואהבת חסד שהוא הטוב לבין ואהבת רע שבחלקות ישית למו להפרד מהרע דעלך סני ולהדבק בטוב.

עוד יראה מדוע גדלה מדת האהבה והוא בעבור זאת אשר בה רמוז כמה ענינים מצות ומעשים ומוסרים המה מאירים ברמז מילת ואהבת כאשר מובא לפנים בספר הזה בנוטריקון תיבת ואהבת. ואפשר אם יראה דיפ"ה בעיני מו"ר לומר שתיבת ואהבת לרעך במלוי כזה ו'ו אל'ף ה'א בי'ת ת'ו למ'ד רי'ש עי'ן כ'ף אותיות המלוי דוקא הם בגי' דעלך סני לחברך לא תעביד עה"ת והכו'. עוד וצרי'ך נהי'ה כ'ל ישרא'ל באהב'ה ואחו'ה בדק' כנז' ע"ה. חי'ב לאהו'ב לכ'ל אח'ד מרע'ך כנפש'ך ומאד'ך. כלנ'ו זר'ע אברה'ם יצח'ק ויעק'ב בדק' כנז'. קדושי'ם וטהורי'ם וחכמי'ם ונבוני'ם עה"ת כנז' ע"ה. עושי'ם צדק'ה בל'ב טו'ב וגומל'י חסדי'ם ז'ה ע'ם ז'ה בדק' כנז'. ועובדי'ם א'ת ה' מאהב'ה ובל'ב של'ם ע"ה. כ'ל ישרא'ל המ'ה ערבי'ם ז'ה מז'ה. [ובזה] נזכ'ה כאל'ו קימנ'ו התור'ה כול'ה עה"ת. זהו ואהב'ת לרע'ך כמו'ך כלו' כנפשך אני ה' עלי לשלם שכרו:

ומזה איותה נפשי לבוא ברמז נוטריקון בכמה ענינים על סדר הפרשיות כאשר חנני ה' וכי יש לי כל חלקי ה' אמרה נפשי וזה חלקי מכל עמלי וכאשר כתב הגאון הרב חיד"א זיע"א בחסדי אבות פירוש על פרקי אבות בפרק חמישי משם מז"ה זלה"ה שכל מושכלות האדם משכיל ומעיין ימצא הכל רמוז בתורה שהתורה היא כמו המראה המאירה זכה וברה שכל הצורות שיעמדו כנגדה יראו בה כל אחד כפי צורתו כן התורה כל אחד ואחד מראה בה פירוש כפי שכלו ויראה בה הצורה ההיא כי יש בתורה ששים רבוא פירושים כי כל אחד מששים רבוא קבל פירוש אחד בתורה פרד"ס וכל נשמה תפרש בתורה הפי' שקבלה ויראה בתורה הפירוש ההוא כמו המראה שמראה כל צורות בני אדם בה ועם היותם צורות מתחלפות.

עוד אמרו בזוה"ק דלא אית לך אות ואות שבתורה דלא רמוז בה כמה סודות ורזין עלאין קדישין:

וטרם כל אפיל תחינתי לפני כל קורא אחי וריעי מורי ורבותי שהמה בחכמתם ובחמלתם יעזרוני בגשם ורוח מבינתם שאם המצא ימצא איזה טעיות מצד החשבונות ומספר הגימטריאות נא אחלה פניהם שיתקנו ויישרו עותתי. ואם שגיתי אתי תלין משוגתי ובה' שמתי מבטחי:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה