אור ברסלב
אהבת עולם פרשת מטות

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פרשת מטות

פרשת פינחס

במדרש תנחומא נקום נקמת בנ"י מאת המדינים אחר תאסף אל עמך. ילמדנו רבינו כמה תקיעות חייב אדם לתקוע בע"ש. וק' מה שייכות זה לזה ויובן דהנה רש"י ז"ל פירש נקום נקמת בנ"י מאת המדינים ולא מאת המואבים מפני שעתיד לצאת מהם שתי פרידות טובות רות המואביה ונעמה העמונית.

וידוע המחלוקת אם מקבלין גרים משום דקשין גרים לישראל כספחת. דלמ"ד אין מקבלין מפני טעם הנז' ולמ"ד מקבלין משום דמוסיפין מחול על הקודש. והנך שלש תקיעות הוא כדי לבטל העם ממלאכתם ולהוסיף מחול על הקודש. וז"ש נקום נקמת המדינים ולא ממואבים משום שעתיד לצאת מהם שתי פרידות טובות. וקשה הא אין מקבלין גרים אלא צ"ל כמ"ד דמותר לקבל גרים והטעם כדי להוסיף מחול על הקודש וכיון דמוכח מזה דמוסיפין מחול על הקודש לזה שאל כמה תקיעות תוקעין בע"ש משום דהך נמי משום דמוסיפין מחול על הקודש ודוק הר"ן ז"ל. בפסוק הנז"ל דק' מה ענין נקמת המדינים למיתת מרע"ה שא"ל אחר תאסף אל עמך. ויובן בהקדים מדרש אחד שא"ל הקב"ה למשה חכם אתה ורצונך ליכנס לארץ והוא תמוה. ויובן במ"ש בס"ח דיוסיף דעת יוסיף מכאוב שדנין את האדם לפי רוב חכמתו כאשר מצינו למרע"ה שקצף על פקודי החיל וא"ל החייתם כל נקבה לגבי מלחמת מדין. וקשה למה קצף עליהם משה אלא באשר שהיו חכמים והיה להם לדון ק"ו מהכנענים שעדין לא החטיאו את ישראל נאמר בהם לא תחיה כל נשמה. המדינים שהחטיאו את ישראל עאכ"ו? וא"כ כל שהוא חכם היה לו לדון ק"ו מעצמו ואם אינו דן ענוש יענש ולכך קצף על פקודי החיל. ואיתא במדרש כשהכה משה את הסלע א"ל הקב"ה למשה היה לך לדון ק"ו מהגר ומה הגר שפחת שרה העלתי לה הבאר אלו שהם בני הגבירה וששים רבוא עאכ"ו? וא"כ כיון שלא דן ק"ו מעצמו שפיר נענש. וז"ש חכם אתה ר"ל כיון שחכם אתה היה לך לדון ק"ו מעצמך ואתה רוצה ליכנס לארץ? וזש"ה נקום נקמת בני ישראל וכו' אחר תאסף אל עמך. ר"ל אחר שתנקום נקמת בני ישראל תבין מעצמך למה קצפת על פקודי החיל והוא על שלא דנו הק"ו וא"כ גם אתה אחר תאסף אל עמך על שלא דנת הק"ו ודוק הר"ן ז"ל:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה