אור ברסלב
אהבת עולם פרשת בשלח

אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי

פרשת בשלח

פרשת בא

למ"ק ויהי בשלח פרעה את העם וכו' ויסב אלהים וכו' וחמושים עלו בני ישראל וכו' הנה ידוע דישראל נקראו צאן דכתיב ואתן צאני וכו'. ויש להם דין הקדש דכתיב קודש ישראל וכו'. ובזה כתבו המפרשים ז"ל העלו ערב רב מדין תוספת חומש דמעל פרעה בישראל ואשר חטא מן הקודש וחמישיתו יוסף וכו' אך יש לו לפרעה לומר דחלילה גם הקב"ה נהג בהם דין בהמת חולין דהא קי"ל בהמת הקדש אם יכול להוליכה בבקעה לא יוליכנה בהר. וכתיב ולא נחם אלהים דרך וכו' כי קרוב הוא וכו'. אמנם הכל יפצה פיהו דקי"ל אם נתכוון לטובתם מותר והכא הקב"ה לטובתם של ישראל נתכוון מפני שלא יחזרו מפני המלחמה כדמפרש קרא. וידוע ויה'י וי היה לפרעה בשלחו את העם הם ערב רב כמשז"ל מפני כי עתה קם דינם לישראל כהקדש דלכך נתוספו עליהם הערב רב וא"כ מעל אותו רשע בהקדש.

וא"ת א"כ איך לא נחם אלהים בדרך קרוב ללכת אל ארץ? לזה סיים. ומה שלא נחם אלהים בדרך ארץ פלשתים אע"פי כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם וכו' וא"כ לטובתם נתכוון ושרי לעקם את הדרך לצאן ההקדש אם לטובתם הוא. ולכן ויסב אלהים את העם דרך המדבר אף כי קרוב הוא ומופת חותך דאית לנו דין הקדש כי וחמושים עלו וכו'. שנתוסף עליהם חומש הם הערב רב כדין הקדש. (עכ"מ):

התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום. אפשר לרמוז בס"ד ענינים של הגאולה באופן זה. התיצב"ו ר"ת בני החביבים צאו וראו תשועת ה'. ורא"ו ר"ת ארמילוס וחיילותיו רגע ואמיתם. א"ת ר"ח תחתיות אורידם. ישוע"ת ר"ת תמחה שמם וזכרם ימי עולם. הש"ם ר"ת מיכאל שר הגדול. אש"ר ר"ת אומר שלום רב. יעש"ה ר"ת ישתבח שמו עושה הפלאות. לכ"ם ר"ת להראות כבוד מלכותו. היו"ם ר"ת משיח הגואל ואליהו יבשר:

ובזה אפשר לרמוז בס"ד כ"ה והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים. באופן זה. והי"ה ר"ת ובעת התגלות הקץ יהיה - או"ר ר"ת אותות ומופתים רבים. הלבנ"ה ר"ת לעשות בהם נקמת האויבים הצוררים. כאו"ר ר"ת אדום ודומיהם כולם ראשים. החמ"ה ר"ת הם חושבים מחשבות הרעות. ואו"ר ר"ת ולבטל את ר"ח והמועדים. החמ"ה ר"ת הגדול הנורא מיפר חשבונם. יהי"ה ר"ת ימי המשיח יאריכו הימים. שבעתי"ם ר"ת מספר ימים שנות עולמים בחשבון תפורים. ר"ל שכל יום יהיה ארוך כחשבון שנה לעת"ל. כאו"ר ר"ת ויום ראשון כשבוע אורכו. שבע"ת ר"ת ביום שני עוד תכפול. הימי"ם ר"ת מחשבון השבוע יוסיף ימים מרובים. והדברים מובנים מאליהם ע"ד רז"ל. באופן והי"ה או"ר הלבנ"ה כאו"ר החמ"ה וכו' בנוטריקון ובבא המשיח יתגלו המאורות. ויהיו אותות רבות. בככבי השמים לרוב נגד האומות. אלפי רבבות והם כלות. מלאכי חבלה הם המשחיתים. ומחבלים רודפים אחריהם וישחיתום. העון משחית האף חימה. א"נ הם חטאו מישראל הרגו. יתעלה הדרו ישלח הגואל. עמו מיכאל שר ישראל בשופר תוקע. כל אומה ולשון רועע. עשרה תקיעות בקול שומע. הבשורות יביע מלכא משיחא יושיע:

ובזה נ"ל עוד כונת הכ' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול על ענין הגאולה בס"ד והיינו והי"ה ר"ת ובשנת הגאולה יתרבו הצרות. ביו"ם ר"ת ובביאת משיחנו במהרה יתגלה. ההו"א ר"ת המבשר אליהו הנביא ואומר. יתק"ע בשופ"ר גדו"ל ר"ת ישראל קדושי עליון תשועה רבה באה פתחו שמחה וצהלה. דגל גאולתכם לעלם ולעלמיא:

א"נ ר"ת והי"ה ובזמן התגלות המשיח יבא. ביו"ם ר"ת מיכאל ואליהו בשופר יתקעו. ההו"א ר"ת ההר הזתים ואומרים אחינו. יתק"ע ר"ת ישראל תשועה קרובה עורו. בשופ"ר ר"ת שה פזורה ושובו בתשובה רבה - לפני גדול דגול ונורא זהו ר"ת גדול. ע"כ:

ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. יובן בהק' מ"ש רז"ל השח בתפלה ביוצר חוזרים עליו מעורכי המלחמה וכיון דיש חטא קרינן ביה ירא ורך הלבב. וז"א ה' ילחם לכם אימתי אך בתנאי ואתם תחרישון בבה"כ שלא להפסיק בשיחה בטלה ביוצר וק"ש ותפלה ובקריאת ס"ת כמובא בזוה"ק בפ' תרומה דף קל"א ע"ב וז"ל ומאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול ווי ליה דאחזי פרודא. ווי ליה דגרע מהימנותא. ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל וכו' רח"ל:

באו"א ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. יובן עמ"ש חז"ל כשמשיחין ישראל בבה"כ אוה"ע מקטרגים על ישראל ואומרים להקב"ה ראה בניך.

והאל יתברך דוחה אותם שגם הם עושים כך וכשישראל מדברים בבה"כ בשעת תפלה כנז"ל עולה מדה"ד לקטרג על ישראל אזי כביכול אין לו טענה להשיב יען שאוה"ע מתנהגים בבית התפלה שלהם במורא ופחד. וז"א על הכל ה' ירחם עליכם וילחם לכם אך בתנאי ואתם תחרישון בשעת התפלה שיען כביכול אזי אין לו טענה ודוק:

במדרש הים ראה וינס. הים ירד לעומקה של הלכה וההרים השיגו עליו. אם כנים הדברים יובן במאי דקי"ל דמי שנתחייב חנק וסקילה נדון בחמורה שהיא הסקילה והנה המצריים נתחייבו בשתי מיתות מיתת חנק כנגד מה שגזרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ומיתת סקילה דידוע דישראל עם הקב"ה כדין נערה המאורסה שהבא עליה בסקילה. והכא שהמצריים הרעו להם דכ' ויענונו מלשון וישכב אותה ויענה. לכן נתחייבו סקילה וא"כ נדון בחמורה ולכך הים ראה וינס שירד לעומקה של הלכה שמי שנתחייב חנק וסקילה נדון בסקילה ואין עליו לעשות למצריים המשפטים כי אם על ההרים שיעשו להם סקילה באבנים ובאו ההרים והשיגו עליו באמרם דאדרבא עליו דידיה ליהדר דהוא יכול לקיים את שניהם חנק במים וסקילה ג"כ כמ"ש ירדו במצולות כמו אבן בתרתי איתנהו וכיון דביה שייך תרתי לריעותא ראוי להחמיר עליהם על מעשיהם הרעים לדונם בשניהם שידונו בים ולא בהרים דלית בהו אלא סקילה כן יאבדו וכו' ודוק:

ויבא עמלק מלמד שבא בגילוי הראש. יובן במ"ש המפרשים ז"ל דתיבת עמל"ק נוטריקון ע'מרם מ'שה ל'וי ק'הת וס"ת ד' שמות הנז' אותיות מית"ה ובזה פי' המפ' ז"ל כונת הכתוב ראשית גוים עמלק דהיינו ר"ת הד' שמות ואחריתו של ד' שמות עדי אובד אותיות מיתה. ז"א ויבא עמלק וא"ת מאיזה כח בא. ומתרץ בגילוי הראש כלומר ר"ת ד' שמות הנז' דוקא שאם היה רואה אחריתו ודאי לא היה בא ודוק:

תוכן העניינים

אהבת עולם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה