אהבת עולם· רבי דוד יוסף פרחי
מסכת חולין
(דפ"ז ע"א) על ענין כסוי הדם מעשה באחד ששחט וקדם חבירו וכסה וחייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה זהובים. עוד רמזו ז"ל ע"פ כ"ף אחת עשרה זהב מליאה קטרת שתיבת כ"ף בגי' מאה וארז"ל שחייב האדם להשלים מאה ברכות בכל יום אפ' שזה רמזו רז"ל מצוה אחת ממאה עשרה זהב תשלומה ותי' מלאה קטרת בגימ' דכל מצוה עשרה זהב. עוד מענין תשלום מאה ברכות בשבת דרז"ל ע"פ האלף לך שלמה וכו' כידוע. וכעת כמה וכמה יטרח האדם ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו לילה ויום כדי להשיג ריוח עשרה זהובים וארז"ל חייב אדם להתפלל עם הציבור כדי להשלים מאה ברכות בכל יום ברב עם הדרת מלך וכתיב הן אל כביר לא ימאס ועל ידי התפלות עם הציבור יברר ניצוצי הקדושה ויקיים ר"ת צדי"ק שהם תשעים אמנים ארבע קדושות עשרה קדישים מאה ברכות. ואותם שעוסקים בדברי הבאי ולילה כיום יאיר ומתקבצים כתות כתות יחד. בעניני מלכים ומלחמותיהם וכדומה ומוציאין את הלילות לבטלה באומרם שכונתם להעביר את השעה ומזה צריך לישן עד הצהרים או לפחות עד שיעבור זמן ק"ש בעונתה וכמה החמירו בזוה"ק מאן דלא קרי ק"ש בעונתה ומתפלל ביחיד אחת למעלה ושבע למטה ואין שם על לב כמה וכמה הפסיד משכר ר"ת צדי"ק הנז' והקב"ה ישתבח שמו נתן חכמה ובינה ודעת והשכל לאדם כדי שיבחר לו חלק הטוב והיפ"ה להשתדל לעבודת קונו ויכניע מעליו עצת יצה"ר באומרו לילי חורף הארוכות שיתאסף יחד עם אהוביו ומיודעיו כדי להעביר את השעה ומרעה לרעה יוצא עד שיחזור לביתו מלא וגדוש וכו' וכל מי שחננו ה' חכמה ובינה ודעת והשכל יחזיק מעליו עצת יצה"ר ויחשוב בדעתו כמה וכמה יפסיד מהשכר וכנגדו ב"מ אם ישמע לעצת יצה"ר והשטן יורד ומשטין ועולה ומקטרג. וביותר שאת אם הדבר נוגע לענין ממון חבירו ג"כ מעבירו ב"מ על לאו לא תעמוד על דם רעיך שהממון נקרא דמים ויש מי שממונו חביב עליו יותר מגופו וכו' זה שצותה התורה לא תעמוד על דם רעך וג' תיבות על דם רעך בחשבון המלוי כזה עין למד. דלת מם. ריש עין כף. עה"ת בגימט' שכונתך כדי להציל ממון מרעך בדק'. ואם כונתך להעביר את השעה אני ה' בוחן לבות וכליות וארז"ל איזהו עשיר זה השמח בחלקו וישראל נתכנו בשלש מדות בישנים רחמנים גומלי חסדים וכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים והתו' אמרה ואהבת לרעך כמוך אני ה' והוא עה"ת והכו' בגי' (מאמר התנא) יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. וארז"ל מה דעלך סני לחברך לא תעביד זה כלל גדול בתורה ודוק: