אור ברסלב
אהבת דוד (מאירוביץ) אהבת דוד דרוש י

אהבת דוד (מאירוביץ)· רבי שלום דוד מאירוביץ

אהבת דוד דרוש י

אהבת דוד דרוש ט

דרוש לעבוד הבורא באמונה ולא על פי חקירה:

איתא במשנה אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הלכתי בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום ואמר לי רבי מאיזה מקום אתה אמרתי לו מעיר גדולה שלחכמים וכו' ואמר לי רבי רצונך שתדור במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב וכו' אמרתי לו אם אתה נותן לי כל כסף וכו' ולא עוד וכו' אלא תורה ומעשים טובים בלבד:

יש להבין המשנה. הא' אמאי אמר פעם אחת והב' מדוע אמר פגע בי אדם אחד ולא אמר פגעתי באדם אחד והג' כאשר שאל לו מאיזה מקום אתה צריך לענות לו מאיזה עיר הוא ומדוע אמר לו מעיר גדולה של חכמים. מאי נפקא מינה בזה לכן צריכין אנו להתבונן בעצם הסיפור על פי דרכי מוסר:

הנה מאז רבו החקירות בעבודת הבורא באיזה אופן לעבדו אם על פי אמונה בלבד אשר כל איש הישראלי צריך להאמין בה' ובתורתו ובמצותיו או על פי חקירה ורבו בזה הדעות. מהם אומרים שיש לעבוד הבורא רק על פי אמונה ולא על פי חקירה והשכלה. כי אם יעשה רק על פי שכל לפעמים יתבטלו כמה מצות כי היצר מתעה את האדם ומראה לו השכלה כוזבת לבלי לעשות ע"פ תורת ה' מה שאין כן אם יעשה רק על פי אמונה בתורה ובה' בודאי אפילו אם יבואו כל הרוחות מהשכלה לא יזיזו אותו להטות מדרך ה'. ומהם אומרים אשר דוקא על פי חקירה מחוייב האיש לחקור אחרי ה' ותורתו ולעשות על פי שכל כמו שנאמר לדעת את ה' אלהיך וכמו שמצינו אצל אברהם בן שלש שנים הכיר את בוראו מוכח מזה אשר על פי הכרה הכיר את הבורא על פי חקירה ונתבונן בזה מאי יהיה החילוק אם מקיים על פי חקירה תורת ה' או על פי אמונה:

למשל הקדוש ב"ה פקד עלינו לא תגנוב. ואם על פי שכל הוא זאת אשר לא יאות לגנוב מה שעמל איש אחר ואיך תקח אתה. ולא מצד אמונה לפעמים יהיה השכל להיפך אשר מותר לגנוב כגון האיש אשר הוא עני ולא אכל שלשה ימים ולזה יש עושר וכל טוב ואין נותן לו מאומה בודאי השכל מחייב אשר רשות לו לגנוב מאתו להחיות נפשו הרעבה. לאפוקי אם מקיים הלאו דלא תגנוב על פי אמונה צריך להאמין אשר חלילה אפילו אם ימות ברעב אסור לגנוב. כי אין אנחנו יודעים השכל מהמצות ומחוייבים אנחנו להאמין בה' ובתורתו על פי דרך חוק ולא על פי שכל וכמו כן שארי מצות ה': וכמו כן מצינו אצל יוסף הצדיק כתוב שמה וימאן ונקוד על זה שלשלת אמר האלשיך הקדוש מה כונת התורה מה שכתבה וימאן הלא מסתמא לא רצה כמפורש אחר כך ויאמר לה וגו' ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת ואמר כן כי מתחלה כאשר האיש רוצה לעשות ויכוח עם היצר צריך מקודם לעשות הסכם גמור לבלי לעשות העבירה אפילו אם מראה לו כל השכל שבעולם לא יעשה זאת ולא יתחיל תיכף בהשכלה וחקירה כי היצר הוא משכיל יותר מהאיש ומראה לו היתרים ודרישות וחקירות לעשות היפך מרצון הבורא יתברך כי ידוע דרכי יצר אשר יאמר לרע טוב ולטוב רע כמו שמבואר בספרי מוסר על פסוק זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח כתבו אשר היצר נקרא זבוב על דרך דברי חכמינו ז"ל יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב. כונתם זבובי כמו שני זבובים שני יצרים יש. האחד המהפך מטוב לרע והשני המהפך מרע לטוב וזה כונתם דרך דוגמא כזבוב. כי יש שני דרכים להיצר להרשיע לכל אחד כפי טבעו אם טבעו רע אזי מחטיאו בגדר להרשיעו הרבה ואם טבעו טוב מרשיע אותו להיות עושה בדרך אל תצדק הרבה כמו אם יהיה איש צדיק ויראה אשה אשר היא נטבעת במים אזי יפתה את הצדיק להיות צדיק הרבה לבלי יציל את האשה. כי ירא שמים כמוהו איך יאחוז את האשה להצילה ובאמת עבירה גדולה היא זאת לבלי להציל כי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. וכן יפתה היצר את האדם בשאר המצות איך יעשה והוא זקן או שאינו לפי כבודו כן דרכי היצר תמיד וזה כונת הכתוב זבובי מות יש שני יצרים אחד יבאיש כלומר להרשיע. "באיש" יפתה אותו להיות רשע הרבה ולצדיק "יביע שמן רוקח" כלומר להרתיח יותר מצדקו (על דרך שכר המביע מחבית ועולה ומרתיח) כונתו שמן רוקח שיעשה יותר שמן רוקח להצדיקו הרבה (עיין בדברי הגאון ר' יחיאל העלער זצ"ל):

וזאת אם יעשה איש התורה והמצות על פי שכל וחקירה בודאי יפול ברשת היצר כי יש לפניו דרכים שונים במה להחטיאו להאיש ההולך על דרך כזה. וגבי יוסף הצדיק בודאי רצה להכשילו בדברי השכלה להחטיאו שיבוא אל אשת אדוניו (עיין במדרש ראה יוסף שלשלת שיוצאה ממנה) ולכן עלה על רעיוניו מתחלה לעשות הסכם גמור לבלי לעשות זאת בשום אופן אפילו אם יראה לו היתרים וגם שיש מצוה בזה מכל מקום לא יעבור על מצות הבורא ולא ישכב עמה ולכן כתב מקודם וימאן ואחר כך עשה עמה חקירה איך יעשה רעה כזה.(עיין באלשיך הקדוש שכתב לכן נקוד שלשלת על תיבת וימאן להראות אשר קיבל עליו שלשלת לבלי יעשה זאת):

והנה גם כן אצל אברהם אשר מתחלה בבחרותו הכיר את הבורא על פי חקירה ולא על פי אמונה ואחרי כן רצה הקדוש ב"ה לנסותו בדבר אשר מנגד אל השכל והחקירה כעקידת יצחק אשר אתמול אמר לו הקדוש ב"ה ביצחק יקרא לך זרע ואחרי כן אמר לו נשחטו. והשכל נוטה לבלי לעשות זאת וניסהו הבורא אם הוא עובד אותו באמונה בודאי יעשה זאת ולא ישגיח על השכל וכאשר ראה הקב"ה שאברהם עשה זאת אז אמר לו הקב"ה עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה כלומר מאמין בה' ולא חשכת את בנך את יחידך ממני (יפה כתב בזה הגאון החכם מלבי"ם עיין בספריו):

הנה ידוע מאמר חז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. התורה הקדושה המאור שבה מחזיר האדם למוטב ולכן כל עמלו של יצר אך לבטל האדם מן התורה כי התורה הקדושה היא סם חיים לאדם וסם המות להיצר. כי העושה על פי דרך התורה בודאי לא יעשה איש היפך טוב לרע ורע לטוב ויפה אמרו חכמינו ז"ל איזהו מעוות לא יוכל לתקון זה תלמיד חכם הפורש מדברי תורה וכונה מיוחדת כיונו בזה מדוע לא יוכל לתקון תלמיד חכם הפורש מדברי תורה הלא אין לך דבר שעומד בפני התשובה:

על פי צחות כן הוא כונתם. כי באמת אמרו כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ע"פ שכל כן הוא. כי היצר הוא כפי ערך לימוד התורה כי כמו תבלין או רפואות ההכרח ליתן כפי ערך התבשיל וכפי ערך החולה כן התורה ויצר הרע אם בא אליו היום היצר אזי ילמוד התורה כדי לדחות ממנו היצר של היום ולמחר יבוא צלו יצר גדול משל אתמול כי היצר של אתמול דחה אותו כבר בלימוד התורה ולכן החיוב היום ללמוד יותר לפי ערך היצר של היום ולמחר יבוא אצלו יצר יותר גדול כללו של דבר בכל יום ויום מתגבר היצר על האדם ומחוייב כל אחד ללמוד התורה בכל יום ויום יותר לפי ערך היצר והנה כאשר עד היום היה תלמיד חכם ולמד התורה אזי מסתמא בא אליו היצר הגדול לערך שלמד. ואם תיכף לפתע פתאום יפרוש מתורת ה' אזי לא נשאר אצלו מכל לימודו בלתי אם היצר הגדול אשר בא עליו מפאת לימודו שלמד וכעת אין לו תבלין הואיל שפרש מתורתו. וזה בודאי נשאר איש מעוות שלא יוכל לתקון כי בלעדי התורה התבלין הגדול בלתי אפשר לבטל יצרו הגדול: כמו כן היה גבי רבי יוסי בן קיסמא מעולם היה עוסק בתורת ה' ועבודתו. פעם אחת ביקש היצר לטורדו מן העולם הבא ופיתה אותו לנסוע להביא ממרחק לחמו וכן עשה ולכן אמר פעם אחת לבד הלכתי בדרך (כי דרך הוא רשות כמבואר בקדושין). והואיל שהיצר פיתה אותו לילך למרחקים להביא טרף לביתו ולא הביט מה שמבואר בחו"ה מעשה בחסיד אחד ופגע בו היצר וביקש לטורדו מכל וכל מתורתו ולכן מתורץ ופגע בי אדם. כי הוא היה רוצה לפגוע לו. ואמר לו רבי מאיזה מקום אתה כלומר מה לך לדור בין אביונים ואתה מוכרח לבטל מלימודך ולילך לבקש טרף. דור במקומנו שאין לומדים ותיקר נפשך בינינו ואז תוכל לעסוק בעבודת ה' ותורתו וזהו כונת היצר. שתדור במקומנו ואני אתן לך וכו' וכונתו היה שלא ידור אפילו במקום תורה ולא יקיים הוי גולה למקום תורה אשר באמת המקום גורם אז הבין רבי יוסי בן קיסמא כי כונתו לטורדו מן העולם הבא מכל וכל אמר בלבו אשר מקודם צריך להשיב לו באמונה ולעשות הסכם גמור ואחרי כן יענה לו על פי החקירה ואז אמר לו תיכף תשובה מעיר גדולה של חכמים וסופרים אני כי הבין מחשבתו ואח"כ ענה לו בהסכם אם אתה נותן לי כל כסף וכו' ההסכם אצלי לבלי לעשות ואחרי כן אמר לו על פי חקירה כמו שמסיים המשנה ולא עוד וכו' עיין כל המשנה באריכות והבן כי מתוק ואמת זאת:

דרך אגב צריכין אנו להבין איזה פסוקים אצל עקידת אברהם בפרשה לך לך אמר הקדוש ב"ה לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ומי שיודע לה"ק יודע אשר אות ה' המוטל בתחלת התיבה הוא להראות הידוע והנה כאשר אמר הקב"ה לאברהם אל הארץ מסתמא כונתו היה אל הארץ הידוע ארץ ישראל ותיכף אמר לו אשר אראך הלא מוכח מזה אשר היה אברהם עוד מסופק באיזה הארץ והיה צריך הקב"ה לאמר לו אל הארץ אשר אראך. וכמו כן הקשו הפשטנים ולדעתי ניחא זאת על פי המדרש אמר לו הקדוש ב"ה לאברהם עשיתי לך שם בארץ ויתפרסם שמך וצדקתך בארץ כמשל המובא לצלוחית של פלייטון (עיין במדרש) וזה היה כונת הקדוש ב"ה מה שאמר לאברהם לך לך כלומר לעשותך גדול בארץ. ועי"כ יתפרסם גם שמי הקדוש ואל הארץ הידוע בארץ ישראל אשר אראך קאי על אברהם ולא על הארץ. כלומר אראך שמך הגדול להתפרסם שמך בארץ ולא כמו שחשבו המפרשים אשר תיבת אראך קאי על הארץ להראות לו אחר כך באיזה ארץ ולכן כתובה הארץ בה"א הידיעה (עיין היטב):

עוד יש להבין אצל עקידה אמרו חכמינו ז"ל (מסכת תענית) ולא עלתה על לבי זה עקידת יצחק אשר כפשוטו משמע שלא צוה הקב"ה ולא עלתה על לבו לשחוט ליצחק. והלא כתיב מפורש בתורה קח נא את בנך את יחידך ושאל לו ל הערל או לבן המילה ואמר לו מפורש את יצחק ואיך אמרו חכמינו ז"ל ול עלתה על לבי זה עקידת יצחק יש להבין זאת על פי פשטות. וכן נדבר בזה באמת. מדוע גדול כל כך הנסיון. הלא כל אחד ישחוט את בנו אם יפקוד הקב"ה עליו כמה וכמה מסרו נפשם ורוחם על קדושת השם:

הענין כן הוא מצינו אשר יותר טוב לעשות מצוה שיש בה הנאת הגוף לשם שמים יותר מלהתענות תענית לשם שמים כמ"ש חז"ל כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי מדוע מפני שהאכילה יש בה הנאת הגוף יותר קשה לשבור תאותו לעשות זאת רק למען עבודת הבורא לאפוקי התענית שאין בה הנאת הגוף בודאי בקל יכול לעשות זאת לשם שמים לכן האוכל בערב יום הכפורים לשם שמים הוא נחשב לפני הקב"ה יותר מתענית יום הכפורים. והנה כתבו המפרשים אשר עיקר העבודה של אברהם היה לבלי לשחוט ליצחק אחר כך לשם שמים כמו שאמר לו הקב"ה אל תעש לו מאומה היינו לחשוב לשם שמים וזה היה עיקר העבודה. לכן אמר לו הקב"ה עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ולא שחטתו רק בשביל שלא צויתי ולא מחמת רחמנות (עיין בספר ארצות החיים ותמצא נחת):

ומה מאוד אמרו חז"ל כל המענג את השבת הקב"ה נותן לו נחלה בלי מצרים כי באמת להתענג רק משום מצות שבת הוא מצוה רבה מאוד ומאוד מאוד מדוייק בדברי הנביא ישעיה אם תשיב משבת רגלך וגו' ממצוא חפצך ודבר דבר אז תתענג על ה' וגו' כונתו כן הוא לאיש אשר אין לו שום עסק בחול אזי לא שייך אצלו לומר אם תשיב משבת רגלך כי גם בימי החול הוא בטל מעבודתו אבל לא כן האיש שיש לו עסקים גדולים בכל זאת הוא מבטל ממלאכתו ולא ממלאכתו לבד כי אם גם ממצוא חפצך ודבר דבר גם הוא ממעט אפילו בדיבור של חול וזהו כונת הנביא "אם תשיב משבת" מחמת שבת "רגלך" היינו הרגילות של חול "עשות חפציך ביום קדשי" בשביל יום הקדוש בלבד. "אז תתענג על ה'" רק לשם שמים והאכלתיך נחלת יעקב אביך: והדין הוא פשוט אם אמר אדם בהמה זו עולה כונתו להקריב הבהמה עצמה קרבן אבל אם אמר לעולה משמע בדמיו עולה והנה גבי עקידת יצחק מפורש אמר הקב"ה לאברהם והעלהו לעולה משמע בדמיו עולה. אך אברהם הבין אשר הקב"ה רוצה להעלות בעצמו ליצחק לעולה לכן העלה אותו ממש וזהו כונתם שאמרו ולא עלתה על לבי זה עקידת יצחק כי אמרתי לעולה ולא עולה ממש דוק בזה כי אמת זאת:

היוצא מהדברים האלו אשר כל איש הישראלי מחוייב לעבוד את הבורא באמונה שלימה ולא לילך אחר עצת שכלו כי כל שכל ושכל נפרדים. זה יעשה כן וזה יעשה כך והכל תעשה על דרך התורה. כי התורה נמשלה כמים ואנחנו כדגים מה דגים כיון שעולים מן הים מיד מתים אף אנחנו כן כיון שאנחנו פורשים מדברי תורה מיד אנחנו מתים וגם כל אחד מחוייב להאמין בחכמינו ז"ל וגם הלומדי תורה כמאמר ק"י כמו העור שלא יכול לילך אפילו פסיעה אחת בלתי המנהיג אותו כן האיש המוני אינו יכול לחיות על אדמה בלתי אם שינהיגו לו חכמי התורה ואם יתנהג כן יבוא כל אחד על מקומו בשלום בלי מכשול:

תוכן העניינים

אהבת דוד (מאירוביץ)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה