אור ברסלב
אדרת אליהו בראשית › פרק ו

אדרת אליהו· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

בראשית · פרק ו

פרק ה

פסוק ד

בני האלהים הגבורים כמו הררי אל והן בני השופטים:

מעולם. כי חשב שלא נשאר ממין האדם כלום וכן מדברים כל הפסוקים עד ונח מצא חן כו' ולכן אמר והיו ימיו פי' ימיו של מין האדם. בשגם. פי' שגם הוא נהפך אל החומר:

הנפילים נקראו נפילים מחמת גובהן. וגם אחרי כן. כמו סיחון ועוג שנשתיירו ממבול. אנשי השם. כל שניכר בעולם בין מחמת עצמו בין מצד מעשיו או מצד יחוסו נקרא אנשי שם:

פסוק ה

וירא ה' שנתגל' לו הש' ויאמ' לזרע'. הוא הבטח' הנשמ' לחזור בתחי' ויירש אז את הארץ שאז נקר' יצח' לבני ליצח' וכמ"ש בפ' חיי שר' ע"ש. ויבן שם מזב' הו' מזב' שמקריבין עליו נשמתין והו' מזב' ההרו' דאליהו:

תוכן העניינים

אדרת אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה