אדיר במרום· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
אדיר במרום · ואמר ומחצדי חקלא זעירין אינון
ואינון בשולי כרמא לא משגיחין ולא ידעין לאן הוא אתר דאזלין כמה דיאות. וצריך להבין מה ענין מחצדי חקלא וכו' כי הלא בימי רשב"י רבו החכמים וידענו שכל התנאים ואמוראים כל דבריהם בדרכי הסודות דברו ודאי. וצריך שתדע כי עיקר הפעולה שצריך האדם לעשות הוא לכוון דרכיו והליכתו לתיקון השכינה כמש"ל למעלה בסוד עת לעשות לה' הפרו תורתך, כי הנה מי שעושה מצות אפי' שלא ע"מ לקבל פרס אף שהוא עשה רק לתיקון נשמתו הנה אמרו עליו בת עונים כל חסד דאינון עבדין לגרמייהו הוא דעבדין רק צריך האדם לקחת על עצמו תיקון השכינה וזהו נקרא באמת מצדי חקלא, וסוד הענין כי כל העבודות, שב"א עושים להקב"ה סודם עבודת השדה וה"ס מלך לשדה נעז', שכמו שיש מיני עבודות רבות בשדה כולם צריכות להביאם אל התיקון הצריך לו כך צריך לשכינה והעבודות ההם הם ממש המצות שהם ג"כ כמה מינים. והנה כתיב זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף וכן כתיב אתה תזרע ולא תקצור, וס"ז כי המצות עושות ע"ד הזריעה שנזרעים האורות כנוקבא שהוא השדה אך כשמגיעים להקצר והיינו לצאת מן הנוקבא לתחתונים הנה שם נאמר לפתח חטאת רובץ והס"א מתחזקת לקחת זה האור ואם לא יש מי שיודע לקצור השדה כראוי הנה האור כדי שלא ימסר לס"א אינו מתפשט בסוד השיב אחור ימינו מפני אויב אך מי שמקבל עליו ענין תיקון השכינה אז הוא מתעלה לקחת האור במקום שאין הס"א מגעת שם ומביא אותה למטה וכיון שנלקח מן האדם הוא שמור כי כל הסכנה הוא בהתפשטות מן המלכות לאדם וזהו באמת ענין מה שהיו תמיד יוצאים בדרכים בני הישיבה של הרשב"י עה"ש ושם לומדים הסודות שזה ממש דרך האמתי לעשות זה התיקון והוא דבר שלימד להם רשב"י ז"ל כמ"ש שם לקמן בס"ד. ובכלל הענין הוא כי האויר של עוה"ז הוא העב שלהגיע השפע אל האדם היושב בה הוא הסכנה שזכרנו, אך יש דרך א' שמתפשט מאויר הג"ע בתוך האויר הזה והאדם יקבל מתוך האויר ההוא ושם אין סכנה כלל ואח"כ מביא השפע שקיבל באויר ההוא אל האויר הזה ומאיר לכל העולם כי כיון שנוטל שם כבר אמרתי שהוא שמור, וזה מה שהיו עושים החכמים ההם בלכתם בשדות ובמדברות כי שם היה מתגלה להם מן האויר הזה וע"כ לא היה לימוד הסוד סכנה כלל, וז"ש בזוהר פ' אמור דף ק"ה ע"ב ביומי דר"ש הוה ב"נ אמר לחבריה פתח פיך ויאירו דבריך, כי כל הסכנה הוא בעבור זה האויר ולהם היו האורות נמשכים דרך ההעלם מאויר הנזכר, והנה גם האחרים היו יודעים מזה הדרך מעט אך לא הרבה וגם לא הרבה היו יודעים אפי' המועט ולכ"א [מחצדי חקלא זעירין אינון, ותדע שכל עניני הגוזמות דפ' הספינה ואחרים כאלה הם ע"ז הדרך שהיה מתראה להם ללכת למערות או כיוצא והיו עוברים מאויר אל אויר ועוד אפרש לך זה הדבר בס"ד. וגם תדע הדרך אשר לימד רשב"י ז"ל לחבריו האלה הקדושים להשיג השנה זאת היטב כי בתחלה לא היו יודעים אלא מעט ומשיגים מעט והוא מ"ש [ואינון בשולי כרמא] בי השכינה בהיותה מתוקנת כראוי בכל הארותיה נקראת כרם שהאורות תלויים זה מזה ונתלים בשרש כמו כרם ממש והנה צריך להגיע אל זה הכרם ולראות בכל המקומות באורות הגדולים והעקרים ולהתבונן מה צריך כדי להשיג כראוי אבל אותן הנמצאים קודם שלימד רשב"י הדרך הברור לא היו עומדים אלא בשולי הכרם שהוא במדריגת התחתונים וזה יען לא היו משיגים לכנוס לפנים. ואומר לך מהו הענין לא אשגחין ולא ידעין], הנה כתיב משכיל ע"ד ימצא טוב וזה כלל גדול בתורה יגעתי ולא מצאתי אל תאמין כי האורות באמת הם נעלמים אך ברוב ההשכלה עליהם הולכים ומתקרבים תמיד קירוב אחר קירוב והנה אלה היו עומדים בשולי הכרם ולא נדבה לבם ולא עצמו כח ללכת לפנים כי רמו המאורות אך הכל הוא מפני שלא השגיחו לפקח על תיקוני השכינה כראוי למה שצריך לכל צד כי אז היו משיגים ויודעים כל הצדדים וזהו [לא אשגחין ולא ידעין לאן הוא אתר כדקא יאות] פירוש אינם משגיחים ונמשך מזה שאינם יודעים המקום הראוי והצריך להתעסק בו. ותמצית כ"ז הענין כי התיקון הגדול החזק יותר הוא ענין הקצירה הזאת שאמרתי כי זה מביא האור הגדול בעולם ולא יוכל לעשותו אלא מי שמקבל עליו עול תיקון השכינה ויתהלך בדרכים הנצרכים לזה כמ"ש לך בס"ד והוא הענין מה שאמר להם אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שדיין ורומחין. ואודיעך עתה סודות גדולים ונעלמים מאד דרך הקרש ללמוד ממש לתיקון השכינה והוא הלמוד בדוגמא שלמעלה אשר הנהיג בו רשב"י ז"ל את חבריו והוא ענין המלחמות המוזכרים תמיד בתיקונים ובר"מ ובפ' בלק דקפ"ח ע"ב אמרו אר"א ברא רחימא קדישא וחביבא בכל הני זיני קרבא אשתדלנא בהו וידעינן לאגחא בהרבא ובקשתא וברומחא ובאבנין דקירטא. וביאור הענין הזה הוא מן הסודות הרמים והנשגבים יותר והוא הענין עצמו שהזכרתי לך למעלה מהתלבשות האויר, וראשית הכל ויסוד הכל הוא שיהיה הלימוד רק לתיקון השכינה ולא ימצא שום פני' אחרת שתגיע לעצמו והוא מ"ש בתיקוני ז"ח ולא עוד אלא כמה מארי מדרשות דאינון חברין לגבייהו צווחין בכל יומא ולילי באורייתא דבע"פ בכמה קושיין וצווחין בה כו' דאמרי הב הב וכו' ולית מאן דאשתדל באורייתא לסלקא לשכינה מבי גלותא וליחדא לה עם בעלה וכו' ע"ש, וכאשר הגיע מחשבתו לטהרה זו ולנקיות זה אזי יוכל להתהלך בדרכים האלה, ואפרש לך עתה הכל בסדר הנה ידעת כי המחלוקת והפלפולים שעושים בתורה הם לשבר הקליפות ולהעביר הקושיות שהם סוד קש ותבן אך מה שהוא מתגלה בפשט איננו אלא עסק גשמי דרך ויכוח שיוכל להוליד פעולות אלה, אך למעלה יש ג"כ אלה הפלפולים אך הם בסוד מלחמות ממש שהם מיני האורות מתפשטות להעביר הס"א כמ"ש לך בס"ד. הנה כתיב הלא כה דברי כאש נאום ה' והענין כי מי שמשים עצמו להשכיל על דבר א' ולהתבונן עליו הנה הענין ההוא נעשה אליו בסוד ה' אחרונה שבשם דהיינו נוק' וזאת שורה עליו כי כל ההשגות והפעולות הם הכל ע"י הנוקבא תמיד וכמו השלהבת העומדת קשורה בגחלת וכל גווניה מתקשרים בה כי היא להם כבסיס כך בכח ההשכלה מתלהטים אליו כל הגוונים בה' הזאת וסוד הגוונים הם יה"ו והם מתלהבים והולכים ואדם משיג מהם מה שיוכל להשיג והוא מה שישיג באותו הפעם בדבר ההוא ועוד יאיר היסוד בזה הבסיס שהוא הפסוק או המאמר שזכרנו שהוא הגחלת ואז יתפשטו הניצוצות לכמה צדדים וכל ניצוץ נקרא עולם א' והם כמה עולמות לוהטים מן הפסוק ההוא בסוד ע' אנפין ובסוד מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור ומשיגים מכל אלה מה שמשיגים, ויש איזה מקומות שהס"א גורמת סיתום וזה נקרא קושיא ואז צריך להתעורר בכח אורות של גבורה להעביר משם הס"א, והשכינה עצמה היא סוד כלי הזיין נזקפה נגד הס"א או בסוד קשת או בסוד חרב או בסוד רומח או בסוד קירטא כמ"ש לך בס"ד עד שתעבור הקושיא ההיא ולפעמים אין כח להעביר הסיתום ואז נשאר קושיא או תיובתא. והנה ע"ז כתיב את והב בסופה וגם כתיב ברזל בברזל יחד וכו', כי המלחמה נראה שנעשית בין ת"ח לת"ח ואינו אמת כי שניהם לוחמים נגד הס"א. והענין כי מי שמשיג דבר א' אז מקיים השכינה בסוד עולם א' ויש איזה מקומות שהס"א נאחזת וסותמת ואז צריך שאחר יסייע וימשוך א' מאורות הגבורה שזכרתי אל המקום ההוא עד שתפרד הס"א, ויש לפעמים שיש כבר כח גדול ביד המשיג שיכול להעמיד הלכתו וז"ס מגן, וז"ס גדול כי באמת כל הפעולות האלה צריכים להעשות בכח התלהטות האורות והבנין נמשך תמיד בכח החסד אך הפלת האויב בכח הגבורה ויש לפעמים שהאורות מתלהטים בגבורה ומתחברים באורות החסד ומתלהבים ביחד ובהתלהבות הזה נקבע הדבר וזהו המגן בחסד שמקבל הכאות הגבורה אך אם חסר הכח ביד המשיג הנה תגיע שם הכאת הגבורה ותפריד הקליפה ויצטרך להמשיך אור חדש לגילוי הדבר הצריך, ולפעמים יבא ביד המשיג האור החדש הזה ולפעמים יחלש כחי ויצטרך המכה עצמו להמשיך הכח לגלות הדבר הצריך, והוא ענין הוא מותיב לה והוא מפרק לה ונמצא מי שרוצה לפרש ולסדר השגתו כראוי צריך להתרגל בסדר המלחמות האלה כי לכולם צריך כוונות גדולות עד מאד בסדר המאורות ופעולותיהם כמ"ש לך בס"ד וראשית הכל מי שרוצה להתהלך בדרך זה הוא צריך להתרגל להמשיך אליו בחי' האויר הפנימי של נ"ע שאמרנו יה"ס [אתכנשו חברייא לבי אדרא] כמ"ש עוד בס"ד. וצריך להתלבש בתחלה בשריין ורומחין, וסוד הענין הוא מלחמת מצוה כי הפלפול הפשוט שאיננו לפי הסדרים פנימים האלה נקרא רק מצה אך זה נקרא מלחמת מצוה בתוספת הוא"ו שהוא הזכר כמ"ש במ"א, והאמת כי תורה בלי מצוה איננה תורה ולכן א"א לעשות זה הדבר אלא בקשר התורה בסוד המצוה כי הלא המצוה היא העבודה המוטלת על ב"א והוא התיקון שיש לאל ידם לתקן וכל חלק מהתורה כולל סוד התרי"ג מצות ובתרי"ג האלה צריך להתחזק למלחמה הזאת וסוד זה שריין ורומחין השריין נעשה מן המל"ת והרומח מן המ"ע. ועוד אודיעך זה הדבר בבירור אפס כי לא אוכל לבאר הכל בכתב כי הוא צריך מסירה מפה אל פה ע"כ אני דובר לך לסירוגין כי אימה ויראה גדולה מאד צריך לירא מלאחוז בדרך הזה גם כי הוא דרך ה' באמת דרך מובחר דרך נחמד ומרוצה כי אך מקום השלהבת הגחלת הוא רשפיה רשפי אש בוער ורב עד לב השמים וצריך האדם לשמור עצמו ממנו שמירות גדולות פן יאוכל בו ברגע ע"ז והשמירה תלויה בנקיות שיהא האדם ההוא נקי וטהור במעשיו ולמודו יהיה דוקא לשם תיקון השכינה להחזירה למלך שלא המצא במחשבתו שום רושם פני' אחרת אפי' לתקן עצמו ונשמתו למצוא חן בעיני המלך כ"א לעשות רצונו לבד מרוב אהבה ועוצם החיבה והדביקות ועל הכל יראת הרוממות להיות לו לעטרה על ראשו נגד עיניו ועל פניו תמיד ולא תזוח דעתו עליו לאמר אני נקי ומעשי רצויים לפניו ית"ש, כ"ש שלא יתאוה להשיג חכמה משום גדולה ח"ו אלא תהיה עבודתו סולת נקיה להחזיר השכינה אל המלך ולגדל כבודו ית' וכאשר ימצא האדם א"ע כן ידע שהוא הקדוש אשר יבחר ה' ויקרבהו להיות מבני היכלי הקדש לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ואם לאו ישמור לנפשו מאד פן יהיה מקלקל ולא מתקן וידחה ח"ו כאחר או יופגע כבן זומא, ולא ישאהו לבו לומר הקב"ה וותרן הוא כי לא נתן ה' המשא הזאת על כל ב"א לעשות אותו כי הוא ידע יצרנו ולא למה"ש ניתנה תורה כ"א השרידים החיל אשר נגע ה' בלבם המה יקריבו את קרבנם לריח ניחח לה' וערבה לה' מנחתם הטהורה ונרצה להם, אך איש אל יזיד לקרבה אל העבודה הגדולה והרמה הזאת אשר לא יקרא והוא לא נשמר מן הטומאה ולא הכין לבבו כדבר ה' כ"א בשפל יושב בכל שארי ב"א יחד ולא ירום לבבו מאחיו להנשא אל לא נכון לו ויקבל שכר על הפרישה כעל הדרישה. וע"כ אין אנכי מברר לך הדבר כשמלה על סדר הנכון למען לא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול כ"א אפרש דברי הרשב"י ז"ל על מתכונתן וכל הקורא ידע כי לא ימצא בדברי אלה לימוד מספיק לבא לידי מעשה כ"א להלכה להבין את הדברים אשר לפניך והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה' פן יפרוץ בהם ח"ו. דע כי הפרש גדול יש בין אויר עוה"ז לבין אויר הג"ע כי זה אויר ואויר הנ"ע היא י' אור, וסוד הענין היאורה תשליכוהו שפירשו בתיקונים שהוא סוד האור של תורה וסוד הענין כי אור י' סודם חסד ודין שנולדו בתחלת המציאות בסוד הצמצום ומזה תמצא עוד לקמן בס"ד בפי' אורחא דפלגותא דשערי ע"ש. ובהיות הי' בתוך האור הנה הוא מפסיק בתוך האור והוא בחי' הסיתום שאין האור יכול להתפשט בתקפו והוא בחי' האויר של העוה"ז אך בסוד י' אור או אזר י' יכול להתחבר ולהתפשט ומאיר הרבה ואז הי' נעשה רק טפל אליו בסוד ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך וזהו היאורה הי' או"ר, ואומר לך בזה סוד גדול כי בזה הפסוק נכלל שם א' שהוא השולט על הג"ע והוא אורי"ה שעליו אמרו בפ' לא יחפור אורי"ה אויר י"ה והאמת בג"ע מאיר שם י"ה וסודו ה' גן יו"ד עדן והוא השם שבו צריך להתחזק ולהמשיך האויר של ג"ע באויר הזה דרך השערים כמ"ש לך בס"ד, ואני כבר בלבלתי סדר הדברים מן הטעם שכתבתי למעלה כדי שלא תוכל לסמוך עלי דברי למעשה כלל. והנה בזמן שמושכים האויר צריך להתחזק בשם הזה ולהחזיר האויר לי' או"ר ולהמשיך ה"פ אור שעולה אלף ל"ה וסודם אל"ה כי א' תורה אלף וה"פ י' הוא י"ם הרי אלהים ואז נאמר כל הנחלים הולכים אל הים ונמשכת הארה בנחליה ותבין זה לקמן בסוד השערים כי דוד היה אומר פתחו לי שערי צדק ואמר אודה י"ה ע"ז הי"ה של או"ר י"ה שאמרנו. והנה שער הגן צריך להמשיך במקום שצריך כדי לעלות משם אל הגן ולהמשיך האויר הנ"ל וסוד כ"ז הוא ביסוד הנוקבא שהיא נן העדנים ובקצה הגן עומדים השמות ג' אדנ"י והם קצ"ה והם צדק בהעלם הנקודה הפנימית ואלו הג' נעשו שערים בסוד תרע"א ואז נקראים שערי צדק וכשנמשכו אלה למקום הראוי הנה צריך לפתוח אותם ופתיחותיהם בכח הוי"ה שהוא הפותח השערים כידוע בסוד אז לח"ם שערים ובהתחבר ע"ח אל הצדק הרי רע"ב ועוד ימלאו ההויו"ת חסד בסוד ע"ב במלואם נגד מלואי האדנות והם רי"ו ורע"ב הרי פת"ח ואז השערים נפתחים וזהו פתחו לי שערי צדק, וצריך לעלות באלה הפתחים בכח שם מ"ב ולכ"א אבא ב"ם אודה י"ה, בם מ"ב אותיות אבג"י, אודה י"ה הוא הי"ה שזכרנו להמשכות האויר וסוד השער י"ב אותיות וסודם באמת הרע"א י"ב אותיות וע"כ אמר זה השער ז"ה י"ב השער לה' הפתוח ואז נתקנת בסוד הי"ב שבטים. וסודם אלף ר' והיסוד מאיר בה לפותחה ומה שהיתה השער בסוד מלכות נעשית בסוד נ' שערים מאי' וזהו צדיקים יבואו בו והוא צדק י"ם וזהו צריך להמשיך אל השער לעשותה בסוד נ' שערים וסוד הענין ע"כ יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה אהבה בסופה כי נראית המלחמה בין אחד לחבירו ואינו כן אלא איש את רעהו יעזורו והאהבה נמצאת בסוף הכל והנחלים נפתחים בסוד ארנו"ן והיינו א"ר אלף ר' של זה השער נו"ן ג' שערים של צדיקים, ואפרש לך עתה סוד גדול נמצא בתז"ח והוא עמוק עמוק אין מוצא כוונתו ז"ל ד' ל"א ב' [פ"ד ב'] ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאור בסוף דאורייתא בנין לכסאה ליה בגלותא דעליה אתמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו דאיהו נהורא דאורייתא דאיהו אור תשליכוהו וכל הבת דאיהו נר וכו' עד ובהאי בן הילוד היאורה בי' תשליכוהו והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וכו'. ובאמת הוא סוד עמוק מאד. הוא הדבר שדברתי לך עד הנה מאויר הג"ע. וזה כי החכמה רבה נמשכת באדם מכח ההתפשטות הזה של הג"ע וכבר נמצא זה לדור דעה במדבר וגם בירושלים אח"כ ובכח האויר הזה היתה רבתי בדעות וס"ז הוא הרוח של משיח שנאמר בו מארבע רוחות בואי הרוח והוא רוח חכמה ובינה הנזכר בפסוק ומפורש לקמן בענין החוטמא דא"א ע"ש, ותבין היטב שם האיך הרוח זה בא ממש מג"ע שהוא פנימיות העולם כידוע. ולולא הדבר ארוך מאד הייתי מראה לך זה הדבר היטב איך ג"ע הוא פנימיות העוה"ז ושם הובא אדה"ר בראשונה אלא שלא עמד בו ומשם בא ההשפעה לעוה"ז כנשמה המחיה את הגוף, אך לא אצא עתה מעניני כי אין צורך בזה כ"כ בכאן, אך האמת הוא שזה הדבר הראוי למשה בסוד המשיח כידוע שמשה הוא המשיח שילה ובא"י היה ההתפשטות נפתח מג"ע אל ירושלים ולע"ל יותר בסוד ומלאה הארץ דעה את ה' כי המשיח עדיין לא בא ולכן תיקון זה עדיין לא נמצא בשלימותו אך כיון שחרב הבית אמת הוא שנולד המשיח כידוע וה"ס כי ילד יולד לנו אך גזר הקב"ה שיהא עומד לעצמו בג"ע והתפשטותו יהיה נסתם והוא לא ימשוך ההתפשטות בישראל כראוי לו אלא יהא מושלך היאורה בסוד אורי"ה שזכרנו למעלה ונקרא תשליכהו לפי שאינו ממשיך ההתפשטות הזה לאחרים אלא יהא מושלך ועומד, וגם כי בכל דור אפשר שיגאלו ישראל, עכ"ז כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו כי משם יצא מושיע כלול בכל כחותיו כבר, וז"ש בנין דביה עתיד לאפקא מושיע ואינו אומר בה שאז היה קאי על הבת תחיון שהזכיר סמוך לו אלא בי' עתיד לאפקא דהיינו בי' באותו הנהורא שהוא היאור, וס"ז כי הקב"ה גזר להעלים אור של התורה שהוא פנימיות הסודות בסו"ד אור ר"ז ולא היה רוצה להניח לישראל אלא הפשט בסוד נר מצוה שכל העסק הוא בפקודין דאורייתא אך מלך המשיח עומד בסוד היאור שבכחו היה רוצה להוציא אותו מושיע כלול בכחותיו כנ"ל ואז לא היה בישראל מי שהיה דבוק כבר באור התורה דהיה צריך להם מירוק גדול ותוקף החבלים כמוזכר למעלה כי בהיות הסוד בישראל הם ניצולים מן החבלים, וצריך לפרש מהו ר"ל תשליכהו ובזה תבין ג"כ ענין עתיד לאפקא מושיע. הנה מצינו בדברי חכמינו ז"ל כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אקבל שכר על הפרישה, ובאמת כמו שהוא תיקון להתעסק בדברים המותרים כך הוא תיקון לפרוש מן האסורים וע"כ לפי הגזירה הזאת נצטוה היאורה תשליכוהו והיינו לפרוש ממנו פירוש לפרוש מלמוד הסוד ולהשליכהו היאורה שהוא בג"ע ולא בעוה"ז, ותדע ג"כ כי הדבר מתפרש בכלל על מלך המשיח כנ"ל בסוד הרוח שזכרנו למעלה וגם מתפרש בפרט על כל אור המתילד בבחי' רוח זה ועל הכל נאמר היאורה תשליכוהו והוא ענין הפרישה הזאת שאמרתי שהיה להם לפרוש מן הסוד וזה היה נחשב לתיקון שבכחו משיח עצמו יהא מאיר באור הסוד אך בג"ע לבד כי עכ"פ צריך שהסוד יעשה את שלו כי רק בכח הסוד יוכל המשיח להגלות אך היה הסוד בכל הארותיו נשאר בג"ע ובכחו יצא בזמנו כי כבר ידעת כמה משלמת עבודת הצדיקים בג"ע על סתרי העוה"ז רק זה היה כי היה יוצא מושיע ולא היה שייכות לב"א עם אורו והיו צריכים ע"ז מירוק גדול, אך הבת שהוא סוד המצוה תחיון להמשיך החיים למטה בסודה להיות הכל בעסק הפשט, אך המילדות שהן ממש ענין מחצדי חקלא שזכרתי למעלה שהוא קצירת הצמח הנולד התלבשו ביראה כי זה מה שצריך להשמר יותר מן הנחש ובכח זה ותחיין את הילדים, כי כל אותם שעומדים בזה התיקון של הסוד הממשיכים אותם למטה נקראים ילדים אשר אין בהם כל מאום כי הם כולם עומדים בבחינת אותו הרוח שנקרא הבן הילוד והם עצמם המשכילים שנאמר בהם והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, וזה כי לבטל הגזרה א"א וא"א להמשיך המשיח למטה ואחריו ימשך התפשטות הגן אלא המציאו דרך אחר והוא לעלות אל הגן והיינו להיות כולם נכללים ברוח זה של משיח שהוא הבן הילוד ולהתחזק בו להיות כולם נשלכים היאורה והוא התיקון הזה שאנכי מפרש לך, והוא כי ג"כ הם צריכים להיות פורשים מן העולם עד עלותם היאורה ואז שם יקבלו מה שראוי להם ואח"כ יביאוהו למטה ונקראים משכילים והכל בסוד מה שמתחזקים ברוח שאמרנו, וז"ש השליכהו שנעשה תשכילהו כי הם נתקנים בסוד היסוד להשפיע אח"כ לאחרים והיינו והמשכילים יזהירו בזהר הרקיע ומצדיקי כו' כי המשיח נקרא צדיק בסוד צדיק ונושע הוא והמחזיקים בכחו נקראים צדיקים וזהו זה השער לה' צדיקים יבאו בו וזהו ובהאי בן הילוד היאורה בי' תשליכהו כי צריכים כולם להיות נכללים בכח זה הרוח שאמרנו ובו נשלכים שם וסוד הדבר על שהוא יג"לה פ"דיון ז"רע ק"דושים שהוא ביסוד. ותדע שמקום גילוי השער ראוי להיות בשדה ולכן היו הם הולכים בשדה ושם זוכים להשגה הזאת וס"ה כריח שדה אשר ברכו ה' כי כשנכנס ג"ע עם יעקב נאמר כך והוא כי בג"ע עצמו יש כמה מדרגות ויש סוד בית והיכל וחצרות ויש בחי' שדה ושדה הוא בסוד צמיחת האורות הנזרעים שם, ושם הוא מקום קבלת האור הזה שאמרנו. והאמת כי שדה הוא בת זוגו של שד"י וס"ז י"ה באיש ואשה וזה התיקון הא' שצריך לתקן סוד שדה אשר ברכו ה', וסוד הענין כי ברכו הם ע"ם מ"ב שהם עצמם ארבע אותיות הוי"ה וצריך להמשיך כ"ז בסוד שד"י ומשם לשדה בת זוגו שלו ולכן צריך להתחזק בסוד שד"י כמפורש במקומו שמתפרש בסוד או"ר מי"ם ר"קיע וק' ברכאן שהם עצמם עסמ"ב וכ"ז צריך שיתקן בסוד שדה וזה כשתעשה הה' בסוד ד"ו אז תהיה יו"ד כמו שד"י וכל האורות המאירים בשד"י יאירו בשד"ה ר"ק שהה' של שדה הוא בסוד ה' כנ"ל ר"ל ד' ו'] ואם בבית יהיה צריך להחזיר הבית לשדה ובלא זה לא יהיה זה הגילוי, והנה צריך להחזיר היו"ד עצמו לאור והענין כי אור עם ג' אותיות הוא ר"י, והנה י' פשוטה היא עשרה ובהתרבות האורות נעשית מלאה וגם מכה בעצמה דהיינו יו"ד י"פ ו"ד ו"ד פ"י הרי ר' ועם הי' הרי ר"י ובהתפשט האויר דרך השער אז יהיה הדבר בבחי' נר מצוה ונ"ר סודו ג' יחודים כידוע וצריך להתחזק בהם וסודם נפש רוח והאור היא הנשמה הנמשכת ושורה עליהם ואז נמצאת המלחמה מלחמת מצוה ואז נעשה לו מיד שריון וסודו א"ר שס"ה כי א"ר הוא אלף ר' השער ששמעת ושס"ה הוא המצות ל"ת והם עצמם סוד ג"פ ק"ך שכל ק"ך הוא י"פ י"ב בסוד האדנ"י שזכרנו והה' על גביהם וזה ארנון והוא ה' דהוי"ה כי ברמ"ח יש הו' והם רומח אך כולם נכללים בשער א' והוא שער הגדול העולה לאלף ר' והכל שריון והוא עצמו הוא קשקש"ת שהוא אלף ר' ומפני סוד הנ' שערים נקרא נ"כ שריון קשקשי"ם והם כולם מיני אורות שבהגיע להם החצים הנה יתלהטו אודות עם אורות ויצא משם מה שיצא כי כל ענין המלחמה ענין התלהטות האורות שהוא שמחת התורה ומן הרמ"ח מ"ע נעשה רמח בידו ואז הוא מזויין ויכול לכנוס למלחמה וימשכו לו אודות שימשכו וישיג מה שישיג ואז לפי הסיתומים שתשתדל הס"א לעשות ישתמש הוא בכלי זיינו להעביר הסיתום ההוא כדלקמן בס"ד, והנה הוא צריך לשום לבו אל ענין הסוד והפשוט שזכרתי למעלה להשיג מה שראוי לו ותבין עתה דברי הק' זללה"ה כי רצה להשלים הקשר כראוי, וטרם הכינם להכנה הראויה שיעלו כולם בעליה זאת של קצירת השדה ושם תעשה האדרא הזאת ולכן עשה זה בשדה כמ"ש אעלו בחקלא ביני אילני ולכ"א אתכנשו חבריא לבי אדרא שיתקבצו כולם כ"א לעלות בעליה הזאת אל יסוד הנוקב' שהוא ג"ע השדה שזכרנו והיא העליה בשם מ"ב כנ"ל בכל התיקונים שפירשתי לך ויזדיינו למלחמה בסוד שריין ורומחין כמ"ש. ואשלים לך עתה סדרי המערכה וקשרי המלחמה כראוי להיות כא' הגבורים הנלחמים מלחמת ה' ותבין ענינים רבים הנמצאים בזהר ובתיקונים והמה חתומים וסתומים ותדע סוף הדבר כי המלחמה הזאת אינה אלא התלהמות האורות שבכחו הס"א צריכה להפרד וליפול והתורה מאירה בכוחה וצריך לדעת לעורר האורות האלה בזמניהם ולהוציא פעולתם לאורה והוא סדר השמוש בכ"ד הנקראים כך קירטא או קשתא או רומחא או חרבא כולם אורות שצריך להוציאם בכח העבודה ובכוונת הלב ולמעלה נראים לעינים האורות האלה מתהלכים לאשר יתהלכו לפי המעורר והממשיך, ואומר לך את הכל בסדר נכון. הנה אם לא היתה הס"א יכולה להתחזק ולהתאחז באורו' לסתום אותם הנה היתה התורה מתגלה תמיד בנחת ובשלוה כי היו תמיד מתחדשים אורות על הנשמות והן הן שלוותם וטובתם ותענוגם כי אין תאוות הנשמות אלא להשיג את שרשם, וכל אור היוצא מן השרש ומגיע להם עונג הדש הוא להם והאורות האלה הם עצמן התורה הנמשכת להם והכל מן המלכות מקבלים בסוד כי אם בזאת יתהלל המתהלל היא הנעשית בעבור זה להגיע הדברים אל המקבלים, וזה הענין ארוך הוא למי שאינו בקי בחדרי החכמה ולמי שבקי בהם קל הוא ומבואר, אמת כי במלכות היא הישיבה היא השורה על כל צדיק להמשיך לו את הראוי לו ואם היו האורות באים ומתחדשים תמיד ומושגים מיד מן המקבלים היתה זאת המנוחה והנחלה אשר יהיה לע"ע לנצח נצחים ומפני המצא הס"א מתאחזת ע"כ האורות הבאים לו לא מיד יקובלו על מתכונתם כי כמה סתומים ימצא להם מפני הס"א המתדבק, וצריך המלחמה להעביר הסיתומים האלה והיינו הקושיות והתירוצים כי בהגיע מאור א' והוא לא יכול להתפשט בכל כחו
יצטרך לעורר הארה הגדולה ממקום שצריך ותבא ותגיע אל בעל המאור ההוא כי הלא על הנשמה אחת או רבות ימשוך המאור ההוא ונאחז בהם הסיתום עד אשר יעובר מהם בכח ההארה הבאה ואז אם כח בהם יקבלו ההארה באור גדול הנק' מגן כמ"ש לך בס"ד ויתלהטו האורות והס"א תפרד והסיתום תפתח, ואם לא יהיה בהם כח הנה ההארה תעביר מהם הסיתום עכ"פ בכח הממשיכה ומעוררה והוא ענין מני ומינך תסתיים שמעתתא יתקלס עילאה, וגם המפלפלים למטה בלא זאת הידיעה ושקלא וטריא בהלכה מתקנים תיקונים כאלה עניני ההעברת הס"א הסותמת אך אין ערך לתיקון עם תיקון כאשר תמצא מפורש בכ"מ מן הזוהר והתיקונים בי עיקר התיקונים מן כח הסודות הנלמדים לשם תיקון השכינה כנ"ל. ואתה אל תבהל ולבך אל ימהר להתרצות בתחלת ההבנה באלה הענינים ותחשוב שכבר כללת אותם במחשבתך ובחפניך אספת אותם וכי אדון אתה בהם כי אני ידעתי שאין כח בי לפרשם ולבררם לעיניך כמו שהיה צריך להעמידך על בוריים יען הם דברים העומדים בסדר אחר אשר לא ראו עינינו כי אינם כדרכי העוה"ז אלא דרכים אחרים רחוקים מדרכינו מאד ואינני יכול לומר ולבאר אלא עד אשר יש בי דעת ותבונה לומר ולבאר ואתה תצרף כל דברי ביחד הראשונים והאחרונים ועל כל מלה ומלה תעמיק לצייר ציור טוב בשכלך ואז יהיו הדברים האלה גלויים לפניך כאלו בעיניך ראיתם ועד אשר לא ציירתם בבירור הזה תדע שלא השגתם וע"כ היה אומר ר"מ בפ' פנחס רצ"ג ע"ב ארים אלין מילין כמה סתימין אינון למאן דלא ידע וגליין למאן דידע בהון כי באמת ענייני העוה"ז אף אם לא ישיג סוף ענינם לא יהיו כ"כ רחוקים משכלו כרחוק ענינים האלו למי שלא הורגל בהן שלא עשה בלבו מהם ציור נכון וברור. ונחזור לעניננו, דע כי שני מיני מלחמות יש, א' היא מלחמה יחיד והיא מלחמת חובה, וא' היא מלחמת רבים והיא מלחמת מצוה כי מי שירצה להשיג דבר אמת בתורה צריך שילחם עם הס"א שהיא המסתמת וזהו חובה על כ"א להעביר הס"א מן העולם שהוא הסותם אך מלחמה יותר חזקה מאד היא מלחמת רבים והוא סוד ברזל בברזל יחד וזה כי הלוחם יחיד צריך להעביר הס"א המאחזת בו לסתום והלוחמים ברבים כ"א יש לו להעביר הס"א המתאחזת בחבירו וכ"ז נכלל במ"ש ז"ל לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער אפי' אב ובן כו' נעשו אויבים כו' א"ר לא זזו משם עד שנעשו אוהבים וזהו ממש ענין המלחמה הזאת וסודה הוכח תוכיח את עמיתך כו' וה"ע אוהב את התוכחות שצריך לקנין התורה כי בראות א' מבני המתיבתא העומדים למעלה סיתום הנסתם למי שמעמיד המאור במקומו שהוא בעל ההלכה ההיא ימשיך אליו בכח גבורה אורות גדולים בגבורות מעבירות הסיתום ואם יש כח בבעל ההלכה ימציא אליו המגן וסודו ג"פ א"ל והוא אור של חסד ואז מתקבלת ההארה הבאה בזה החסד ונקרא שמסתלק בשלום ומתלהב בכח ונכלל במנוחה והס"א הולכת, כי כבר שמעת איך שכל התלהטות האורות היא כלי זיין לפי מה שמקבלת ונמצא שימשוך המקשה ההוא השכינה בסוד הזיין והיא תגיע אל מקום ההלכה ובהתלהטות אור באור בכח הנשמות המצטרפות לצורך העבודה יצא התיקון ואם אין כח בזה כי הסיתום חזק עליו ואין בו כח להעמיד הלכתו הנה המגן לא ימצא אלא יגיע הזיין לבעל ההלכה וימחץ הס"א שהיתה מתאחזת בו ואז בעל הזיין יקיים הדבר ההוא ויתחדשו אורות מה שצריך להעמיד המאור הא' על בוריה וע"ז נאמר באמת נאמנים פצעי אוהב כי הגבורות האלה מוחצות את הנשמה אך באמת אינו מחץ שאינו מכאיב כלל כי אינו אלא מפריד הרע משם שהיה מתאחז מאיזה טעם כמ"ש עוד בס"ד. וזה הענין שנעשים אויבים זל"ז והכל להעמיד האהבה. ואפרש לך עתה מאמר א' מהתיקוני ז"ח שדרכו נסתרה מאד ממי שאינו יודע הליכות החכמה כראוי. ז"ל המאמר ד"ה ע"ב אדהכי הא רעיא מהימנא קאתי נטל קירטא בידיה פתח ואמר זרקא מקף שופר הולך סגולתא נטיל ג' אבנין וכו', קבילו האי אבנא לגבייכו דהא שכינתא איהי בגלותא ולית בכו מאן דיתער לגבה לרצאה לה לגבי בעלה וכו' והענין ארוך שם ע"ש, ובסוף דבריו אמר קמו מ"מ ואמרו ד"מ טול אבנא דילך לגבך דאנת הוא דאתמר בך וכו' א"ל לית אתון יכולין לאשתזבא אי אשתזבין מאבנא חד וכו' נטל קירטא כמלקדמין פתח ואמר זרקא מקף שופר וכו', ובסוף דבריו קם סבא חד מינייהו ואמר ר"מ כמה תקיפין אבנין דזריקת וכו' אסתמר מיניה וכו' ולא עוד אלא דאנת הוא דאתמר בך ויך את הסלע ושים בסלע דחויא לכפר עונך קנך וכו'. והנה כל אלה הדברים נראים כדברי קנטורים אך הוא הדבר אשר דברתי לך כי כח הארות הנמשכות בגבורה הם מעבירים ביתום הס"א וה"ס הוכח לחכם ויאהבך, והאמת כי מפני החטאים אשר חטאו ישראל ומה שגרמו למשה לחטוא בסלע ועניני הערב רב וכל שאר קלקולים שהיו בעולם הם גורמים סיתום הס"א ונשמותיהם של צדיקים מתקנות בעד ישראל הרבה כי הם סובלים חטאיהם בסוד והוא מחולל מפשעינו והם צריכים להיות במלחמה הזאת הנראית לפנים בעיניהם ובאמת אינו אלא כנגד הס"א וע"כ הנה ר"מ המשיך ההארה הזאת להם והיתה הולכת להעביר סיתום הרעה הנמשך מאחר שאין ת"ח למטה לומדים לש"ש כראוי והם בתחלה היתה הארתם חזקה בסוד המגן ולכן נצולו מן האבן כי לא הוצרכו למחץ ואז היה ממשיך המשך יותר גדול בסוד שית אבנין שלבחינתם לא היה להם זה הכח, וכ"ז תבין עוד כאשר אפרש ענין הקירטא בס"ד, ועוד החזירה ההמשכה אליו להעביר הרע מה שמתאחז מפני חטאו בסלע ובסוד הערב רב, והבן היטב כי כל אלה הם תיקונים גדולים שנתקנים תמיד למעלה ע"י הס"ר נשמתין דמתיבתא עילאה ומתיבתא דרקיע וסודם שורש כל נשמות ישראל והיינו כי כבר נתבארו במקומות רבים איך הנשמות הם כפולות והיינו שיש חלק אחד עליון עומד למעלה וחלק אחד עומד למטה בתוך הגוף וסביבו בסוד נרץ ונל"ן וכ"נ במאמר לקמן לכל משריין דנשמתין דמקננין עמך בדיוקנא דילך ע"ש כי בסוד הדיוקנא של הנשמה מתלבשות הנשמות האחרות לעשות התיקונים הצריכים להעשות עמהם, והנה בסוד השרשים האלה עומדות כל הנשמות של ישראל בסוד ס"ר אע"פ שלמטה נתפשטו הנשמות לפרטות הרבה אך בשרשם הם רק ס"ר וכל נשמה כשחוזרת למקומה הולכת תחת השרש שלה ונכללת שם ואלה הס"ר הם נשרשים במתיבתא עילאה ובמתיבתא תתאה. ובמתיבתא תתאה הם הקושיות והמלחמות ובמתיבתא עילאה אינו כן כמ"ש בו"ח בפ' יתרו, ותדע שיש קושיות שמתרצים ויש קושיות שאינם מתרצים בסוד קושיא ותיובתא וכבר נתפרש כ"ז במ"א וכן יש ולטעמיך שצריך להחזיר המאור הנמשך בגבורה אל הממשיכו ובתתעבר הרע שנתאחז שם יעבור נם מבעל המאור הראשון שהוא בעל ההלכה וכ"ז הוא במלחמות רבים אך יש מלחמות יחיד שכל אחד צריך להתחזק בתורתו ולהכניע הס"מ וצריך לטרוח על תורתו וכאשר ידע ויגיע ללמוד תורה בדרכי מלחמות ה' כנ"ל אז הוא תיקן תיקון גדול באמת כי בהגיעו אל האויר של הג"ע שזכרנו ישלוט במחשבתו בסוד המ"ב דמ"ה עד שתאיר עליו אות א' או פסוק א' או ענין א' ואז הענין ההוא יהיה לו לבסיס בסוד הה' שזכרנו בפ' הלא כה דברי כאש עד שיתלהבו הגוונין ויכה בפטיש והוא ילכוד משם מה שילכוד בכח הרומח אשר יהיה בידו כאשר יתלבש בשריין ורומחין וע"כ לא ישכח מן הרומח ולא יעזבהו והוא מ"ש הינוקא אל ר"א אי תדכר מרומחך ובהכותו וימשוך עליו בסוד הרמ"ח ימשוך אורות אשר אינם משיגים היטב אליו וסוד הרמ"ח ח"פ אל העולים כמנין אברהם וכן רמ"ח סודו רי"ו שהם ג' ע"ב ול"ב נתיבות חכמה הרי רמ"ח וסודו ארנו"ן אור נו"ן בסוד חו"ב וכוונתו להכות ברמח זה את הם א הסותמת וכן ישתמש מן החרב ומן הקשת ומן הקורטא הכל בזמנו ובשעתו. ואפרש לך עתה בלי זיין אלה מה הם ואופן ההשתמש בהם דבר בעתו, הרמח הוא הא' שצריך להחזיק בידו כל העומד למלחמה זו כי הוא הממשיך האורות כנ"ל בסוד קום עשה וכשאינו משיגם היטב ישוב ויכה הכאה אחר הכאה ומלבד זה צריך להמשיך כח הגבורה כדי להכניע הס"א המתחזקת לסתום בסוד הקושיות כי זה אינו ענין חסרון השגה שלא יוכלו להשיג ולאחוז אלא זה הוא סיתום לאיזה צד פרטי ואז יצטרך להריק החרב שהוא הזיין האחר וצריך בעדו הכנות גדולות כי החרב נאמר בה לעשו ועל חרבך תחיה והוא כי הגבורה משם הס"א מתחזקת וצריך לקחת החרב מידו ותהיה חרב לה' ואז היא מכנעת הס"א ולכן צריך לכלול אותה מיד בשם יהו"ה ב"ה והיינו יו"ד רישיה דחרבא וי"ו גופא דחרבא ה"א ה"א תרין פיות דילה ואז צריך להכות בה את הנחש לעשותו פסקי פסקי וה"ס גדול, דע כי חרב עולה גז"ד לגוזר ים סוף לגזרים וס"ז כי מדרגותיהם של ס"א מתחברים ביחד ואז עושים קיטרוג למקום שהן מגיעים שם ואז צריך שכח הגבורה של הקדושה הפרידם בסוד יתפרדו כל פועלי און ואז אינם יכולים עוד לסתום, ותדע שהס"א מתחזקת להתאחז בו"ק ובסוד החרב הזה מפרידים אותם והיינו כי חותכים אותה כל מדרגה בפ"ע ואז כל מדרגה נשארת כפויה תחת המדרגה שהיא כנגדה בקדושה ולכן צריך לכוון בחרב הזה להגיעו לכל חו"ק וצריך למלאות חרב זה דם בסוד חרב לה' מלאה דם והוא כי כל מה שהוא בקדושה צ"ל נכלל ברזא דאד"ם וצריך לעשות הא' שבתוך שם מ"ה יהו"ה בסוד כ"ו יו"י וזה יהיה החרב כנ"ל ותתמלא ד"ם ממה שנשאר משם מ"ה ואז הכל ע' בסוד ניקוד שם אלהים ואז צריך למלאות החרב בסוד ס' פולסי דנורא ובכחם תסובב לו"ק ותפריד הס"א משם ותעשה אותם חתיכות חתיכות בסוד פיזור לרשעים ולא בסוד חבור ואז האור יוכל להאיר. והנה העת שצריך להשתמש ממנה הוא בשעה שמתקשה איזה דבר בענין עצמו שהשגת כבר וה"ס החרב החותך רק מקרוב ואם המלחמה בין רבים תהיה הנה צריך להתעורר אל בעל ההלכה בחרב זה לחתוך הנחש שגורם הסיתום בהלכתו וע"כ אמר ר' אבא לההוא ינוקא הא שננא דחרבא לגבך כששאל לו בענין עצמו שהיה מוקים בענין התבן והמוץ ושאלו איך יהיה בארץ ישראל, ואם ביד בעל ההלכה יהיה כח ישיב כאשר השיב הינוקא אתקפנא במגן וצינה וכו' ואז יקבל הכאות החרב במגן כמ"ש לך כבר ויתלהטו האורות אלה באלה ומסתלקים במנוחה ושלום, אך הקשת הוא מאיר בנוק' אבל מצד היסוד וצריך לזרוק בו שלשה חצים בסוד ואני שלשת החצים צדה אורה וכו' כי הקשת סוד היסוד ונזרקים בו ויוצאים ממנו ג' טיפין דמוחא היורדים מחב"ד וצריך לחזק הקשת והיתר והם שני ווי"ן וסודם יסוד ות"ת ושלשה טיפין יורדין שם והם יו"ד א' בתלת קוצין ונעשה הכל וי"ו ואז הם כ"ב בסוד כ"ב אותיות התורה בסוד בך יברך וכו' ושמם שם כ"ב אותיות אנקתם וכו' היוצא מפסוק יברכך יאר ישא כו' וצריך להבין החץ כראוי והוא כי זאת היו"ד שאמרנו הנה היא כלולה מג' יודין א"כ היא למ"ד והשלשה יודין סודם שלשה הוי"ות שהם ע"ח הרי ק"ח כמנין חצי ונמצא סוד הקשת ברכות לראש צדיק שתחתיו תכנע הס"א והאורות יתרבו ויאירו. ותשתמש מזה בבוא לך קושיות וספקות ממ"א חוץ לעניניך דהיינו סתירות ורומיות והוא הזיין המגיע מרחוק, והזיין הנכבד והתקיף מאד היא הקירטא היא אבן בוחן גבורי החיל לרעת איש גבורתו ובה נתחזק דוד על הפלשתי וימיתהו ור"מ כחו גדול בקירטא הזאת להמית את הנחש כמבואר בכמה מקומות בזוהר ובתיקונים ותראה שבפ' דברים מביא דברי הינוקא שאמר שם מה שעשה כבר בקירטא שלו נגד ס"מ ואמר והרסנא בנינא דיליה ואשפלנא ליה לתתא ואפרש לך עתה ענינה והסדר להשתמש ממנה. והנה סוד הקירטא הוא סוד אבן דלא בידין היורדת ומתת לצלמא ולכן מי שיודע להמשיך האבן הזאת ממקום נכון ולהגיעה אל הצלם ודאי ישברהו וסוד זה כי הנוק' היא הוכנה להעבד לצורך המלך ב"ה והיא הצריכה להתקשר בכל המאורות כי היא באמת מאנא דכולא ובה נקשרים כולם וזו עיקר העבודה וסוף השלימות אשר יהיה לעולמות כולם. כי כאשר תיקון קשר זה יהיה נתקן בקביעות משם ולהלאה זמן קבלת השכר הנצחיי יהיה. ועוד תשמע פירוש כל הדברים האלה לקמן בס"ד בפירוש אורחא דפלגותא דשערי כי שם מקום פירוש כל הענינים האלה ותדע כי הנה כתיב המה יבנו ואני אהרוס וסוד הענין כי הס"א מחברים מדרגות למדרגות ועושים בנינים עד שעושים מגדל אחד וסודו מגדיאל והוא מגדל שבנו דור הפלגה וכחם משבירת הכלים הראשונים והיינו שם ב"ן שבו היתה השבירה ובסודו הם בונים בנין מצד ב"ן וזהו המה יבנו וכו' ותדע מה מתחזק בקדושה נגד המגדל הזה כי הנה כתיב אני ראשון ואני אחרון וסוד זה היא עליית הנוקבא להתקשר בכל המאורות כולם והוא מה שנזכר כמה פעמים דסלקת עד אין סוף ונחתת עד אין תכלית כי היא עולה ממנה ולמעלה ומקשרת בה הכל והיא יורדת ממנה ולמטה ומקשרת בה כמו כן כל המציאות והיינו בי"ע וכל הנבראים ואז נמצאת היא כלולה מכל המאורות ביחד וה"ס יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד שהיא הנוק' שבה נקשרים כל המאורות כולם העליונים יורדים והתחתונים עולים ונמצאת היא כלולה מכל המציאות, ואם ידעת סוד העבודה באמת איך הכל הוא תיקון המלכות תבין כל זה לאשורו ואני איני יכול להאריך עתה בזה. ובהיות זאת האבן כלולה מן הכל הרי כבר היא שלימה בכל כח ועצמה הצריך לה והיא באמת אבן בסוד שם ב"ן וא' מתחבר בו בסוד יהו"ה דז"א דהיינו יו"י והוא נ"ן בסוד ג"ן סדרים דאורייתא ואז היא הולכת בכל תוקף אל ס"מ הרשע ומכה אותו מכה שאין לו עוד תקומה וכל זה בסוד אני שהשכינה נקראת כך בעשותה המעשה הזה כנ"ל בסוד אני ראשון ואני אחרון, והוא אין. ותראה עוד פירוש זה לפניך בס"ד. והנה המגדל שהיה בנוי נאסר בו אויר מגדל משכח שהוא גורם שכחת התורה והתעלמה והקירטא יש לה כח להפיל המגדל הזה ולגלות האורות העליונים ולכן עומק הסודות נגלים בכח הקירטא הזאת, ואומר לך עתה כח סדר תשמישה כראוי. הנה מלכות היא הקלע בסוד ה' אחת וצריך להמשיך לה ה' גבורות מאימא והם ה' חלוקי אבנים מן הנחל והם ה' שמות כזה יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה כולם בסוד ג"ן ובכחם יהיו נקשרים כל הה"פ בנוק' כולם בסוד גבורה נגד הס"א ולכן יהיו נעשים בה אבן אחת כי כולם נקשרים בה ונקשרים זה בזה ואז בכח זה ירקים אותה עד אין סוף ועד אין תכלית והיינו לקשר כל פרטי המאורות למעלה ולמטה עד אין כוף ית"ש, ותדע שזה סוד היחוד של שמע ישראל כי הה' תיבות הם הה' אבנין ובאחד נעשים כולם אחד בסוד היחוד ואז עולה עד אין סוף ועד אין תכלית והנה ה"פ גן הוא רס"ה וסודו סה"ר ואז לילי' שהיא סהר נכנעת והיא בית הסהר שגורמות סיתום לאורות ולנשמות בסוד בת מלך אסורה בבית הסהר בגלותה ונשבר זה הסהר והאורות מתגלים ואז נעשית זה האבן הר"ס והורסת בנינא דס"א שהוא אבן מצור מצד ב"ן כנ"ל והוא מצור בסוד הצרה ואז האבן הזאת מחת לצלמא והורסת זה המצור ולכן אמר הינוקא והרסנא דייק לומר הרסנא בסוד הר"ס זה והרסנא בנינא דיליה והוא ממש ענין המה יבנו ואני אהרוס כי בסוד אני כנ"ל הוא הורס את הבנין של האבן מצור הרס ממש. והנה נקראת כך קירטא שהיא עולה ש"ך בסוד ה"פ דין והיינו הה' שאמרנו שהיא נוקבא וסוד חלוקי האבנים ה"ס רבוע הב"ן שעולה קד"ם כמנין חלו"ק והנה ה"פ קדם הוא בת"ש והוא סוד אם תכתש את האויל במכתשת כי בסוד זה המכתשת נאמר באבן הזאת והדקת המון. ואודיעך ג"כ שיש קירטא זאת שאמרתי לד והוא קירטא דדוד ויש קירטא יותר גדולה והיא קירטא דמשה ר"מ והוא ענין זרקא מקף שופר הולך סגולתא והוא כי קירמא דדוד היא בה' אבנין מצד הה' פרצופין לבד אך הקורטא דמשה היא בסוד תלת רישי"ן והוא מעלה אותה יותר מכל אחרים ומקשר בכחות גדולים שאין יכולת לאחרים לקשר אותה, והענין כי לפי מה שמכינים אותה בתחלה כך היא עולה ומתדבקת בשעת הזריקה, והקירטא שתיקן דוד היתה רק בסוד הה"פ וסודם חג"ת נ"ה שבינה מתפשטת בהם בסוד הנחל אך משה מכין אותה בסוד חג"ת הב"ד ובסודם התלת רישין. ותשתמש מן הקורטא להמשיך עומק הסודות ובזריקת אבן אחר אבן תיקון אחר תיקון הנה תגלה תמיד אורות וסודות גדולים וכן היה הינוקא אומר לאלקאה בקירטא בבהילו אבנא בתר אבנא והוא ענין ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן. והנה צריך עתה להתחזק במלחמתך ולא תחלוש זרועך כי לפעמים נסתרים האורות בתוך סלעים גדולים וצריך להגיע עדיהם והוא עמל וטורח גדול וגם בראותם אבני הקלע באים להם או חצי הקשתות ילכו ויסתתרו האורות יותר, ואל תקשה איך ילכו ויסתתרו האורות הלא חשקם להיטיב ולהגלות ולא להסתתר כי לא בקי עדיין אתה בדרך החכמה, ואבינך עתה הסוד הגדול הזה ותבין לשון א' מן הלשונות הנסתרים בס' הזוהר המדבר ע"פ הדרכים האלה שפירשתי לך עד עתה. בפ' פנחס דף רל"ח ב' בר"מ אמרו אדהכי הא ר"מ נפיק מההוא סלע ואמר בוצינא קדישא מה מועיל לי לאתטמרא מקמך דהא לא שבקנא אתר דלא עאלית לאתטמרא מינך ולא אשבחנא אי הכי לית לן לאתכסאה מינך. ודרך המאמר הזה עמוק כי איך נבין שירצה הר"ם ללכת להסתתר בכל מקום אשר יוכל מלפני בוצינא קדישא וכי היה מכריח אותו או מיצר לו. אך הענין הוא דע כי השכינה נסתרת בתוך הקליפות וכאשר יתעורר עליה המלך לבקש אותה הנה לא תמציא עצמה מיד אלא אדרבא נכנסת מקליפה לקליפה כדי שיצטרך כביכול המלך ללכת בכל הקליפות למצוא אותה ואז כל קליפה נכנעת לפניו ונשברת ונמצא שכאשר יוצאה על ידו אח"כ אינה יוצאת מקליפה א' לבד אלא מכל הקליפות כי בראותה עת רצון והאהבה מתחזקת בסוד היחוד אז הוא זמן שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור ולכן אפי' שלפי אותה קליפה שהיא שם לא היה צריך כ"כ טורח הנה לא תדבק המלכות התעוררותה מלמטה למעלה להשלים האורות העליונים מיד אלא עד שיעשה המלך הפעולה הגדולה הזאת להשבית בל מתנכר ובין כך ובין כך האורות הולכים ומתחזקים יותר והאהבה מתלהבת והוא סוד מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכו' וז"ס אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת וכו' וסוד אחות לנו קטנה ושדים אין לה ויש בכאן סודות גדולים ונעלמים מאד אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו רק אינני יכול לפרשם בכאן כי אין למסור אותם אלא להגון וראוי מאד ובלחישה ומתוך אימה ויראה ורתת וזיעה רק מה שאומר לך אומר כמאן דמסיק תעלא מבי כרבא למען תבין הדברים אשר אני מפרש לך פה, וזה כי שלמות אורות הז"א היא הנוק' ושלימות אורות הנוק' בגילוי אימא עלי' וה"ס לא זו מחבבה עד שקראה אמי וז"ס שם קס"א ולכן בעל אבידה מחזיר על אבידתו וזה השלימות יתחיל ולא יגמור עד מלחמה נגמרת ועכ"פ דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד ונמצאת לומד שבהיות התיקונים הגדולים הולכים להניע אל המקום אשר הוכן להם לא ירצו האורות לפעמים לקבלם ויסתתרו אז יותר למען יתחזק עוד המתקן להעביר גם את ההסתר ההוא וסוד הדבר אכן אתה אל מסתתר ואין אומר נסתר אלא מסתתר כי רצונו הסתר אחר הסתר וזה האל הוא השכינה בסוד אל תחרש ואל תשקוט אל וגם בזה תבין הסוד שפירש הינוקא ע"פ גבורי כח עושי דברו, והלא כבר שמעת סדרי המלחמה ונקרא זה דרך היראה **(עי' בסוף הספר קיצור יחודי הגן:)** ויש דרך אחר ונקרא דרך אהבה מתחיל אחר השריין ורומחין והוא מ"ש בכאן אזדרזו בתיקוניכון בעיטא ובחכמתא וכו', כי דרך האהבה אחז רשב"י בתיקוניו כדלקמן אנן בחביבותא תליא מלתא, ועתה אפרש לך זה הדבר היטב, כשהעלה האדם א"ע להגן ונתלבש במצוה יש שני דרכים להמשיך אליו אורות החכמה, או בדרך יראה להכניע הס"א בגבורות מלחמה או בדרך אהבה והוא להתדבק בדביקות גדול במאורות ולהמשיך בדרך חסד האורות אליו. וזה צריך לבחור לפי הזמנים והתיקונים וכללות סדר האהבה הזאת הוא לעשות עצמו מרכבה לאורות העליונים ולדבק בם וזאת היא האהבה שהתורה ניתנה בה והיא הקשר המאורות המגיע אל נשמות ישראל ושורש האהבה הזאת היא בשם יאאא של מ"ה כמו שאפרש לך לקמן בס"ד והאהבה היא אח"ד קשר היחוד ושורש הכל זהו העצה שהוא סוד כליות יועצות והוא ס"ש אברך את ה' אשר יעצני אף כו' כי בל זה תלוי בסוד עץ החיים שהוא מתפשט בכמה ענפים אך אינו יכול להתפשט ולהוציא פירות אלא ע"י אימא המתפשטת ושורה עליו וה"ס והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו והפלגי מים הם בסוד אימא וצריך שתדע דרכי נועם עץ החיים הזה היטב, העץ הוא צלם והוא ק"ם כזה יפ"ה הפ"י ופ"ה הפ"ו וכשאימא מתפשטת בו נעשה עצה והוא סוד לא תשחית את עצה לנדוח כו' כי אז נעשה בסוד דו"ן וסודו עץ מאכ"ל שהוא יאהדונה"י. אך הס"א אילן סרק בפירוד בלא יחוד וזה אשר לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת. והנה בינה היא גילוי של חכמה ובהיות בינה מתפשטת ע"ז העץ הנה עדיין חכמה סתומה פה עד סוף התפשטותה שאז מתיישבת במקומה והוא בנ"ה בסוד כליות ואז נקרא שנשלם העצה ולכן כליות יועצות כי כל א' מהן נקרא כל, שהוא כללות נש"ב, כי כל התפשטות נכלל לימין והוא כוליא ימניה ונכלל לשמאל והוא כוליא שמאלית ומאלה ב' ביחד נבנה הלב בב' בתים והוא מסתלק יותר למעלה למקום הת"ת גוף האילן ונדבק שם, וס"ז כי כשיגיע ההתפשטות לכליות אז חכמה שהיתה סתומה יוצאת ונובעת והיינו כליות נובעות חכמה ואז מתגלים ל"ב נתיבות חכמה וזהו הל"ב הנעשה מן הכליות והכליות הם כל כל הרי מאה וס"ז חכ"ם ל"ב שעולה מאה ולכן כתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. ותראה כי ק"ס מתחלק לה' כל חלק הוא ל"ב ואז נכלל הכל בלב והיינו הלב ה' ל"ב הוא ק"ס ואז מיד כל הענפים מתחזקים ומוציאים פירות. והנה אז מתחברים הכל בסוד האהבה וקשרים הרבה נעשים בס"ז ובתחלה נתקשר הקו האמצעי שהוא בסוד הגוף העיקרי ונקשר יאאא יו"ד בכתר והוא שער הנו"ן מהנו"ן שערי בינה המתפשטים בזה העץ וג' אלפין בדת"י והיינו ג"פ אור שעולה כמנין כתר כי יוצאין מן הכתר דהיינו היו"ד והיו"ד עצמה סודה אחד דהיינו יו"ד וג' קוצין הרי י"ג כמנין אח"ד וע"כ הם י"ג בבחינת היו"ד עצמה והם י"ג בהתחבר היו"ד עם שאר הקו וכ"ז בסוד עצה הזאת בסוד מרבה עצה מרבה תבונה בנש"ב אלה. ועוד נקשרים חב"ד דז"א בסוד א"ל דהיינו ייאי דס"ג שהוא אימא המתפשטת ונמצא שיש כאן ב' קשרים קשר א' בסוד כדת"י וקשר א' בסוד חב"ד והא' סודו ב"פ אחד א' בכתר עצמו וא' בהתחברו בדת"י וז"ס הלא אב אחד לכולנו שהוא הכתר הזה שסודו אצילות בסוד אבא, אל אחד בראנו וזהו קשר חב"ד שהוא א"ל וקשר דת"י שהוא אחד וזהו בסוד אימא בריאה. והנה כל אלו השמות ביחד עולה ז"ן דהיינו אחד אל אחד וסודו ז"ן ומפרנס ואז נאמר ומזון לכולא ביה ונמצא שכבר הגיע העץ להוציא מזון לכלא והכל בסוד האהבה שהוא התדבקות כנ"ל וצריך לעשות עצמו כדמות שלמעלה ממש להתקשר נם הוא באהבה הזאת וע"כ יכוון גופו כולו מרכבה לספי' ראשו לכתר בסוד העצה הזאת ומוחיו לחב"ד ולכ"א להם [בעיטא בחכמתא ובסוכלתנותא בדעתא], ואפרש לך עתה כל עניני עץ החיים הזה כהוגן גופו וענפיו ופירותיו הכל על נכון ותדע הליכותיו לאחזו בו ולאכול מפריו להחיות נפשך ותדע רומו ומראיתו ומימיו אשר הוא שתול עליהם וצפרים המקננים בין ענפיו והחיות העומדים בצל קדשו כולם דרכים ידועים לבעלי החכמה ללכת בהם על מתכונתם ושרש חבל עוז האהבה ותוקף הדביקות וע"כ אל ישיאך לבך לגשת אל דרכיו אם אינך מוצא את לבך שלם באהבה הזאת כראוי לא תצליח. ותדע שהמהדבקים באהבה הזאת יוכל לקרות אותם כאשר קרה לבן עזאי שנאמר בו יקר בעיני ה' המותה כו' מפני התדבקו בחסד ונשאר דבוק שם ברוב האהבה וע"ז כתיב כי עזה כמות אהבה כי מי שלא יקבל על עצמו לישאר מתדבק באהבה הזאת לא יכנוס בדרך הזה כי לא יעלה בידו מאומה אלא אשר ענוש יענש מאד באמור לו מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, ואני לא הייתי כותב אלה הדברים אלא להודיע הדרת קודש דברי רשב"י ז"ל כי כל אלה הענינים נכללים בדבריו אשר בעומק חכמתו היה מדבר את חביריו הקדושים:
דע כי הנה מצאנו בחלומו של נ"נ מפורש האילן הזה היטב בכל חלקיו חלק בחלק על מתכונתו ואמר שם רבא אילנא ותקיף כו'. ואל תקשה והלא האילן ההוא היה הרמז של נ"ג והוא טמא ודאי ואיך נפרשהו על עץ החיים כי באמת הוא סוד גדול ועמוק מאד והי' צריך ביאור גדול להעמידך על סוף הדבר אך בקצרה אודיעך כי נ"ג רשימו גדול מן הקדושה היה בו שעליו נאמר נ"נ עבדי וזה יען הי' בא מכחו של שלמה שנתדבק אל מלכת שבא וזה הרשימו היה מתפשט בו בהתפארות גדול והיה נראה ממש כדוגמא של מעלה וע"כ ממה שנזכר בו תוכל להבין ממנו מה שיש בקדושה, וכל הדברים האלה צריך האדם לסדר ולתקן במחשבתו ולעשות עצמו מרכבה לכל הדברים האלה. הנה צריך לתקן עיקר גופו של אילן ולעלות עד הראש ששם נתקן באי' השורה עליו והיינו תיקון רישא דמלכא ואז נעשה העצה כנ"ל וצריך להגיע אל רומו דמטי לשמיא והוא ת"ת אי' בתר דז"א ואז מתקן הראש בבל התיקונים שהזכרתי לך עד עתה בקשרי הגוף הקו האמצעי ובקשרי המוחין שהם הראש וגם המשיך בת"ת הזה שהוא הכתר כח מאבא וס"ז הלא אב אחד לכלנו שלכן נזכר כאן הכתר בסוד אב מלבד מה שהוא באמת אב לכל האבות וגם אב הוא כתר כולל ב' חו"ב אך באמת כאן נמצאת החכמה הצריכה להתגלות בלב האילן הזה כנ"ל והחכמה הזאת מתפשטת בסוד וד"י יו"י שעולה מ"ו וגם כאן נכלל מ"ה וכוללו הרי מ"ז ואז נקשרים שאר הקשרים של אח"ד א"ל אח"ד ועם המ"ו הזה הרי מזו"ן וזהו המזון לכלא ביה שזכרתי לך נ"כ למעלה אך זה המזון יוצא מכאן ונמצא אח"כ בזמנו ותדע להמשיכו בזמנו אחר התפשטות הענפים וזמן בישול הפירות כי עתה הוא בהעלם ויתגלה אח"כ. והנה כיון שהראש הזה נתקן אז צריך לתקן מראהו שיתפשט לכל הארץ והוא שכתוב שם וחזותה לסוף כל ארעא כי עד שאין הראש הזה מתחזק בכל כחותיו הפנים נסתרים והעינים כמו סתומים ואינם מאירים אל המקום ששם צריכין להאיר ונמצאת ההשפעה מסתתרת אך בהתקן האורות כראוי אז נאמר יאר ה' פניו אליך וזה נמשך בהתגברות החכמה שהיא החיים לתקן הפנים האלה וס"ז חכמת אדם האיר פניו ולכן אתחזק להאיר הפנים האלה בכח זה החכמה ובכח זה הקשר שקשרת כבר בראש שעלה חשבונו נ"ז בסוד א"ל הוי"ה והוא מ"ש אל הוי' ויאר לנו ואז תעשה פניך מאירים ועיניך והשגחתך מתחזקים להיות מרכבה לחיזו הזה המתהלך להגיע אל כל הארץ וזהו החיזו שאמר רשב"י ז"ל לחביריו להתקן בו. ועתה תלך לך אל הענפים לפשט אותם מן הגוף איש על מקומו והענפים האלה הם מב' מינים הענפים המתפשטים מלמעלה אל הגוף והענפים המתפשטים מן הגוף ולחוץ. ופי' הענין כי כמה מאורות נמשכים מן הגוף לכאן ולכאן יש מהם שבאים מאימא שהוא הראש להמשיך אל הגוף והם משרשי הגוף אשר באימא מתפשטים אליו גם כי לא נראה המקום שהם מתפשטים ממנו כי הוא נעלם ולא נראה אלא המקום שמתחברים בו וסודם בגוף הידים וס"ז שאו ידיכם קודש כי הם נגבהים לגבי אימא וממשיכים ממנה אל הגוף הזה. וכבר נתבאר לך במ"א ולא אוכל להאריך עתה בזה, ויש מהם מתהלכים מן הגוף אל התחתונים להשפיע אל הבאים לרגלו ונשפלים לגביהם וסודם בגוף הרגלים ואלה ואלה מתפשטים לימין ולשמאל והיינו ח"ג נ"ה. ובענפים האלה תתקן כל חלקיהם עליהם ופירותיהם והמקננים בהם כנ"ל וידיך ורגליך תעשה מרכבה להם וסוד זה [בידין וברגלין] והנה תכינם עתה להוציא תולדותיו אלה ותחזק היסוד שהוא פריה ורביה וס"ז פרי צדיק עץ חיים וזה כי רק הצדיק יש בו לפרות ולרבות שהפריה ורביה סודם ורב חסד שהוא ריבוי החסדים בסוד ור"ב חס"ד עולה פ"ר והיינו פריה ורביה וע"כ תשים דעתך להרבות החסד ואז יצאו הפירות מכל הענפים כראוי, אך צריך אתה בתחלה להשקות העץ מהפלגי מים שהוא שתול עליהם והם שני פלגים של מים והיינו שני שמות מ"ה העולים תשעים כמנין מים והם א' להמשיך אל לאה וא' להמשיך לרחל היוצאות מב' מ"ה וס"ז אשר פריו יתן בעתו כי לכל פרי יש עת הראוי לה כי יש הראוי לרחל ויש הראוי ללאה בכל מיני זיווגיהם ומצביהם כידוע בסדר ההנהגה ולא אאריך בזה עתה. והנה מאלה ב' הפלגים ישתה העץ ונכללים בצדיק שהוא עצמו צ' דעדיין אין בו כח לתת פרי אלא כשיאיר עליו אור עינא פקיחא דעתיקא שהוא המשגיח על יוסף בסוד בן פורת עלי עין וכמ"ש לך בס"ד לקמן במקומו וס"ז עץ ע"צ וזהו כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ואז החיים שהם אהי"ה הוי"ה אהי"ה יוציאו בו הפרי שלהם והפרי ינתן בעין טובה שהוא בכח הארת עינא פקיחא וע"כ שום עה"ר לא ישלוט עליו והוא סוד ועליהו לא יבול כי לא תוכל הס"א ליבש שום מקור בסוד עין הרע ח"ו כמ"ש לך לקמן בס"ד אלא ועליהו לא יבול כי באמת צריך להכין הפרי והעלה כי הכל צריך והיינו פנימיות וחיצוניות והפרי בסוד ורב חסד והעל"ה בסוד ז"פ י"ה המפורשים במ"א ובכח שם ע"ב שהוא החסד המאיר שם בכח לא יהיה העלה נבל, ותתקן הצפרים המקננים בענפים והם כמה נשמות התלויות בהם ותחת הענפים יעמדו החיות שהם חיות הקדש כי הצפרים יקבלו בסוד הת"ת והחיות בסוד המל' וה"ס תחותי' תטלל היות ברא בסוד מל' וברא היינו ע"ב ק"ל הנה ה' רוכב על עב קל וכ"ז בסוד הידים והרגלים של הגוף. עוד צריך לקשר כל אלה הענפים בכח אימא המתפשטת בתוך האילן ומקשרו והיינו צ' דצלם כי צל"ם הוא הע"ץ וצ' הוא התפשטות אימא בסוד מלך לקשר כל הענפים באי' וה"ס מלך לבני ישראל כמ"ש לקמן בס"ד עוד דברים גדולים ועצומים מאד בענין קשר הענפים הזה שהוא כל התיקון. וע"כ אמר רשב"י ז"ל אמלכו עליכון בסוד אימא המולכת בתוך הגוף דהיינו האילן הזה והכל צריך להסתלק בסוד האהבה העצומה ולא תקרא אהבה אלא אם תגיע להשתוות לחיים ולמות וה"ס עזה כמות אהבה כי אם לא יגיע הדבקות אל השיעור הזה בסוד נפשי יצאה בדברו אינה אהבה וע"כ אמר למאן דברשותי' חייא ומותא כי יעזבו עליו את הכל לעשות כרצונו אם להחזיר הנשמה לגוף בסוד החיים אם להשאירה דבוקה בשרשה, ותראה כי הנה כך היה באמת שנ' חברים מהם מתו בכח דביקות הגדול כמ"ש לקמן במקומו בס"ד, ותדע ששלימות הזיוג הוא בהמצא זיוג היסודות וגם זיוג הנשיקין שסודם אהבה שהוא התדבקות רוחא ברוחא והוא התדבקות גדול וגמור אך אין כח לעורר זה ע"י התפלה לבד אלא ע"י מסירת עצמו למיתה וכבר פירש ענין זה היטב מו"ר האר"י זללה"ה ובהיות הרשב"י רוצה לתקן תיקון זה בסוד האהבה ע"כ היה רוצה שימסרו עצמם למיתה.