***
(ר' שמואל פונה לר' נחמן רוזנטל שיח'י:) אשרי חלקיך!
(ר' נחמן:) אתה 'אשרי חלקיך'... אני לא הולך לשדה, אני מכיר את עצמי יותר טוב.
(ר' שמואל) אדוני הרב! בבני ברק זה דבר קשה להוציא את זה לפועל (=אויס צו פירן), כמדומני, ששם ללכת לשדה צריך לנסוע רחוק מאוד
(ר' נחמן) לוקח פחות זמן ללכת לשדה, בבני ברק, מאשר בירושלים- ואכן הולכים שם לשדה, בפורים לא עזבו את השדה כל הלילה!
(ר' שמואל) אשרי חלקיך! אשרי חלקיך! תמשיך הלאה לעשו"ת כן... טוב מאוד! אשריכים, אשריכים!!- - - .
תקשיב, נחמן:העבודה של הליכה לשדה היא עבודה גדולה... זו עבודה גדולה אפילו ביום... ויש על זה התגברות גדולה! ועל כן בירושלים זה משהו אחר לגמרי-מדוע? כיון שיברושלים נמצאות 'קדושו"ת קבועות'- יש את הכותל המערבי ועם שאר כל הקדושו"ת הקבועות, לכן אפילו אם נופלים מעבודה זאת, יש לפחות את העבודה של ה'קדושו"ת הקבועות-'קדושו"ת קבועות זה הרי דבר שקבוע מזמן חז''ל, מזמן התורה, מזמן קדום:הכותל המערבי הקדוש, שמעון הצדיק הקדוש, רחל אימינו הקדושה, - - -
אתה מבין מה שמדברים אלייך ?-מימילא, העניי הוא כך:כשזוכין ללכת לשדה-אשרי הזוכה לזה:אבל יהיה אייך שהיה יש לנו כאן במה להאחיז... זה וודאי, שצריכים ללכת לשדה!!... רבינו ציווה ולרבינו צריך לציית!!... שאכן נזכה לציית.