אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין

סימן קכז

סימן קכו

השמטה שימוש בחשמל בשבת וחיוב הלוים לרחוץ ידי הכהנים אף בחול ח' שבט תשל"ז מע"כ ידידי ש"ב הרה"ג ר' יעקב אפרים הלוי לוואוויץ שליט"א.

[א'] ועתה בדבר שאלותיך בדבר השתמשות בחשמל בשבת איני רואה חלוק ממש בין השתמשות להאיר בנרות החשמל ובין המקרר, דאם איכא היתר מחמת שצריכים לעשות עבודת החשמל בשביל הבתי חולים לא היה בזה גם איסור דחלול השם, אבל לא מובן היתר זה דהא אפשר לעשות מכונה קטנה לכל בית חולים, וגם הא אפשר להשיג על יום השבת נכרים שיעשו כל העבודות במכונת החשמל הגדולה, וכיון שאינו בעניני הרפואה ועניני הצלה גופייהו, לא שייך זה להזריזות לעשות ע"י ישראל גדולים שלכן הרי אסור לעשות ע"י ישראל וליכא ההיתר כלל. ואם יש לחוש שהנכרים יקלקלו בכוונה יעמידו שומרים מישראל עלייהו. אבל מה שמשתמשין בהחשמל להמקרר הוא אולי מצד שהרבה פעמים מתקלקלים האוכלין ולכן כיון שכל האיסור ליהנות אף ממלאכת ישראל במזיד הוא רק מדרבנן הקילו בהפסד מרובה כזה לסמוך על ההיתר דבשביל בתי החולים אף שאין לסמוך כל כך. וגם זה שלא נתקלקלו האוכלים מכפי שהיו ולא ניתוסף שום שבח בהו אין זה הנאה הנאסרת בשביל שמה שלא נתקלקלו היתה לו ההנאה דמתחלה בפרט שלא ברי שהיו מתקלקלין וזהו טעם גדול לע"ד.

[ב'] ובענין מה שבא"י שנושאים כפיים בכל יום לפעמים רוחצים בעצמן ולא ע"י הלוים שאינם באים לרחוץ ידי הכהנים אין לעשות כן דהא המחבר [או"ח] בסימן קכ"ח סעי' ו' נמי כתב שהלוי רוחץ את ידי הכהנים אף שהוא היה ספרדי שנהגו שנ"כ בכל יום ומ"מ היה הלוי רוחץ, אבל פשוט שהוא שלא כדין דכיון שבימות החול הוא טירחא שאין להם פנאי מקצרין מאחר שבהלכה ליכא מקום לזה אלא מזוהר שהם דברי קבלה הקילו לעצמם בימות החול עכ"פ בכל אופן הוא שלא כהראוי. והנני דודך אוהבך בלו"נ, משה פיינשטיין.

השמטה שימוש בחשמל בשבת וחיוב הלוים לרחוץ ידי הכהנים אף בחול ח' שבט תשל"ז מע"כ ידידי ש"ב הרה"ג ר' יעקב אפרים הלוי לוואוויץ שליט"א.

[א'] ועתה בדבר שאלותיך בדבר השתמשות בחשמל בשבת איני רואה חלוק ממש בין השתמשות להאיר בנרות החשמל ובין המקרר, דאם איכא היתר מחמת שצריכים לעשות עבודת החשמל בשביל הבתי חולים לא היה בזה גם איסור דחלול השם, אבל לא מובן היתר זה דהא אפשר לעשות מכונה קטנה לכל בית חולים, וגם הא אפשר להשיג על יום השבת נכרים שיעשו כל העבודות במכונת החשמל הגדולה, וכיון שאינו בעניני הרפואה ועניני הצלה גופייהו, לא שייך זה להזריזות לעשות ע"י ישראל גדולים שלכן הרי אסור לעשות ע"י ישראל וליכא ההיתר כלל. ואם יש לחוש שהנכרים יקלקלו בכוונה יעמידו שומרים מישראל עלייהו. אבל מה שמשתמשין בהחשמל להמקרר הוא אולי מצד שהרבה פעמים מתקלקלים האוכלין ולכן כיון שכל האיסור ליהנות אף ממלאכת ישראל במזיד הוא רק מדרבנן הקילו בהפסד מרובה כזה לסמוך על ההיתר דבשביל בתי החולים אף שאין לסמוך כל כך. וגם זה שלא נתקלקלו האוכלים מכפי שהיו ולא ניתוסף שום שבח בהו אין זה הנאה הנאסרת בשביל שמה שלא נתקלקלו היתה לו ההנאה דמתחלה בפרט שלא ברי שהיו מתקלקלין וזהו טעם גדול לע"ד.

[ב'] ובענין מה שבא"י שנושאים כפיים בכל יום לפעמים רוחצים בעצמן ולא ע"י הלוים שאינם באים לרחוץ ידי הכהנים אין לעשות כן דהא המחבר [או"ח] בסימן קכ"ח סעי' ו' נמי כתב שהלוי רוחץ את ידי הכהנים אף שהוא היה ספרדי שנהגו שנ"כ בכל יום ומ"מ היה הלוי רוחץ, אבל פשוט שהוא שלא כדין דכיון שבימות החול הוא טירחא שאין להם פנאי מקצרין מאחר שבהלכה ליכא מקום לזה אלא מזוהר שהם דברי קבלה הקילו לעצמם בימות החול עכ"פ בכל אופן הוא שלא כהראוי. והנני דודך אוהבך בלו"נ, משה פיינשטיין.

השמטה שימוש בחשמל בשבת וחיוב הלוים לרחוץ ידי הכהנים אף בחול ח' שבט תשל"ז מע"כ ידידי ש"ב הרה"ג ר' יעקב אפרים הלוי לוואוויץ שליט"א.

[א'] ועתה בדבר שאלותיך בדבר השתמשות בחשמל בשבת איני רואה חלוק ממש בין השתמשות להאיר בנרות החשמל ובין המקרר, דאם איכא היתר מחמת שצריכים לעשות עבודת החשמל בשביל הבתי חולים לא היה בזה גם איסור דחלול השם, אבל לא מובן היתר זה דהא אפשר לעשות מכונה קטנה לכל בית חולים, וגם הא אפשר להשיג על יום השבת נכרים שיעשו כל העבודות במכונת החשמל הגדולה, וכיון שאינו בעניני הרפואה ועניני הצלה גופייהו, לא שייך זה להזריזות לעשות ע"י ישראל גדולים שלכן הרי אסור לעשות ע"י ישראל וליכא ההיתר כלל. ואם יש לחוש שהנכרים יקלקלו בכוונה יעמידו שומרים מישראל עלייהו. אבל מה שמשתמשין בהחשמל להמקרר הוא אולי מצד שהרבה פעמים מתקלקלים האוכלין ולכן כיון שכל האיסור ליהנות אף ממלאכת ישראל במזיד הוא רק מדרבנן הקילו בהפסד מרובה כזה לסמוך על ההיתר דבשביל בתי החולים אף שאין לסמוך כל כך. וגם זה שלא נתקלקלו האוכלים מכפי שהיו ולא ניתוסף שום שבח בהו אין זה הנאה הנאסרת בשביל שמה שלא נתקלקלו היתה לו ההנאה דמתחלה בפרט שלא ברי שהיו מתקלקלין וזהו טעם גדול לע"ד.

[ב'] ובענין מה שבא"י שנושאים כפיים בכל יום לפעמים רוחצים בעצמן ולא ע"י הלוים שאינם באים לרחוץ ידי הכהנים אין לעשות כן דהא המחבר [או"ח] בסימן קכ"ח סעי' ו' נמי כתב שהלוי רוחץ את ידי הכהנים אף שהוא היה ספרדי שנהגו שנ"כ בכל יום ומ"מ היה הלוי רוחץ, אבל פשוט שהוא שלא כדין דכיון שבימות החול הוא טירחא שאין להם פנאי מקצרין מאחר שבהלכה ליכא מקום לזה אלא מזוהר שהם דברי קבלה הקילו לעצמם בימות החול עכ"פ בכל אופן הוא שלא כהראוי. והנני דודך אוהבך בלו"נ, משה פיינשטיין.

השמטה שימוש בחשמל בשבת וחיוב הלוים לרחוץ ידי הכהנים אף בחול ח' שבט תשל"ז מע"כ ידידי ש"ב הרה"ג ר' יעקב אפרים הלוי לוואוויץ שליט"א.

[א'] ועתה בדבר שאלותיך בדבר השתמשות בחשמל בשבת איני רואה חלוק ממש בין השתמשות להאיר בנרות החשמל ובין המקרר, דאם איכא היתר מחמת שצריכים לעשות עבודת החשמל בשביל הבתי חולים לא היה בזה גם איסור דחלול השם, אבל לא מובן היתר זה דהא אפשר לעשות מכונה קטנה לכל בית חולים, וגם הא אפשר להשיג על יום השבת נכרים שיעשו כל העבודות במכונת החשמל הגדולה, וכיון שאינו בעניני הרפואה ועניני הצלה גופייהו, לא שייך זה להזריזות לעשות ע"י ישראל גדולים שלכן הרי אסור לעשות ע"י ישראל וליכא ההיתר כלל. ואם יש לחוש שהנכרים יקלקלו בכוונה יעמידו שומרים מישראל עלייהו. אבל מה שמשתמשין בהחשמל להמקרר הוא אולי מצד שהרבה פעמים מתקלקלים האוכלין ולכן כיון שכל האיסור ליהנות אף ממלאכת ישראל במזיד הוא רק מדרבנן הקילו בהפסד מרובה כזה לסמוך על ההיתר דבשביל בתי החולים אף שאין לסמוך כל כך. וגם זה שלא נתקלקלו האוכלים מכפי שהיו ולא ניתוסף שום שבח בהו אין זה הנאה הנאסרת בשביל שמה שלא נתקלקלו היתה לו ההנאה דמתחלה בפרט שלא ברי שהיו מתקלקלין וזהו טעם גדול לע"ד.

[ב'] ובענין מה שבא"י שנושאים כפיים בכל יום לפעמים רוחצים בעצמן ולא ע"י הלוים שאינם באים לרחוץ ידי הכהנים אין לעשות כן דהא המחבר [או"ח] בסימן קכ"ח סעי' ו' נמי כתב שהלוי רוחץ את ידי הכהנים אף שהוא היה ספרדי שנהגו שנ"כ בכל יום ומ"מ היה הלוי רוחץ, אבל פשוט שהוא שלא כדין דכיון שבימות החול הוא טירחא שאין להם פנאי מקצרין מאחר שבהלכה ליכא מקום לזה אלא מזוהר שהם דברי קבלה הקילו לעצמם בימות החול עכ"פ בכל אופן הוא שלא כהראוי. והנני דודך אוהבך בלו"נ, משה פיינשטיין.

סוף הספר

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה