אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין

סימן צד

סימן צג

הנוסע מא"י לאמעריקא קודם הפסח וחמצו בא"י ניסן תשל"א מע"כ ידידי הנכבד מוהר"ר יצחק הכהן רון שליט"א.

הנה שני הספרים חסד לאברהם והעונג יו"ט לא ראיתי אבל כבר הודפס מה שנראה הנכון לע"ד בהקונטרס שיוצא לפעמים מהישיבה בשם תורה והוראה (ונעתק בסימן הבא), שהעיקר לדינא לענין האיסור בל יראה ועשה דתשביתו שהוא רק על הגברא דאם הוא במדינה שעדיין לא הגיע זמן האיסור לא שייך עליו שום איסורים וחיובים אבל לענין איסור הנאה יש להחמיר גם על מקום החמץ, והטעם הוא דכמו דמשמע דגם חמץ של קטן ואף של חרש ושוטה נאסרו בהנאה אף שהם לא עברו על איסורין אף אחר הפסח שהאיסור הוא משום קנס דלא שייך לקנוס להם דבהכרח הוא משום לא פלוג שא"כ גם בהגברא שלא חל עליו עדיין חיוב משום שהיה במדינה שזמן הפסח מתחיל באיחור איזה שעות נמי הוא בכלל זה ובשעת הבעור ובימי הפסח שאמר רבה בב"ק דף צ"ח ע"ב שהכל מצווים עליו לבערו משמע דגם מדאורייתא איכא חיוב שלא יניחו חמץ לא רק בשביל שלא יעבור עליו בעל החמץ על האיסור דלא מצינו זה בשאר איסורים וגם לא משמע שיהיה בזה חלוק בין בני חיובא לחרש שוטה וקטן שלאו בני חיובא נינהו, שא"כ גם חמץ דגברא זה כיון שנמצא במקום שכבר הגיע זמן האיסור נאסר.

ולכן למעשה כיון שכתר"ה הוא בא"י ימסור בא"י החמץ ע"י מה שיעשה שליח לרב העוסק בזה למכור החמץ לנכרי דהא הוא קודם זמן האיסור, אבל יאמר בפירוש להרב השליח שאינו עושהו לשליח לקנות בחזרה את החמץ אחר הפסח עד אחר שיעברו ימי הפסח באמעריקא, וממילא אף שהרב יקנה מהנכרי תיכף אחר הפסח דבא"י לא יקנה כתר"ה ויהיה של הרב וכשיבא כתר"ה בחזרה יוכל לקנות מן הרב. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה