אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין
סימן פח
עוד בדין עירוב בפלעטבוש ד' שבט תשל"ט. מע"כ הרבנים הגדולים וידידי החשובים מועד הרבנים דפלעטבוש כל אחד לפי מהללו מהולל והיו"ר ידידי הרה"ג מוהר"ר ישרא פאליעוו שליט"א.
הנה כבר בארתי בעל פה הטעם שאני סובר דאין לעשות תיקון עירובין בברוקלין אפילו בחלק אחד כהא דפלעטבוש, אף אם נימא שמשך י"ב מיל על י"ב מיל כשיתחילו למדוד מאיזה צד דתחלת העיר דברוקלין אין שם סך גדול כמספר בני ישראל שהיו במדבר על משך כזה, דהאומדנא היתה שנמצאים ברחובות בחוץ ס' ריבוא, משום דכיון דעיר גדולה כברוקלין צריך לברר מי שאומר שאין שם סך ס' ריבוא כשרוצה להתיר, דהא הרבה אינשי הם באומדנא שיש בברוקלין בכל חלק כזה די"ב מיל על י"ב מיל ס' ריבוא ויותר מאחר דכמובן הבתים גדולים שיש בתים דהרבה קומות בעלי ארבע וחמש ושש שהם כמעט רוב הבתים ואף הנמוכים הם בעלי שתים ושלש ונמצאים גם בתים גבוהים ביותר ומגיעין גם לבעלי עשרים קומות, נגד מחנה ישראל במדבר שהיו באהלים שהוא רק אהל בקומה אחת על הקרקע, שלכן אף שהרחובות הם רחבים ערך פי שנים מרחובות דבמדבר שהיו רק ט"ז אמה מ"מ הוא לפי אומדנא דסתם אינשי שהם יותר מכפי שהיו במדבר במשך שטח זה, שלכן אם הוא פחות לענין המציאות צריך לברר זה, ומכיון שצריך לברר זה אף שהאמת הוא שאין שם ס' ריבוא וגם אפשר לברר זה, הרי ודאי רובא דרובא מאינשי לא ידעו מברור זה לא רק מעלמא אלא אף הדרים כאן לא ידעו זה ויאמרו דמותר לעשות תיקוני עירובין דצורת הפתח ברשות הרבים גמור דיש שם ס' ריבוא ויותר ויבא לקלקולא. ומצינו כה"ג שחששו חכמים מהא דלא עשו עירובי חצרות דפת בירושלים (ק"א ע"א רש"י ד"ה ומהדרו. ועי' אג"מ או"ח ח"א סי' קל"ט ענף ה') וכמה גזירות טובא.
והנה למה שכתבתי באג"מ שם דאיכא שיטת הרשב"א בספר עבודת הקדש דסרטיא ופלטיא הוא רשות הרבים אף בעיר שמוקפת מחיצות ודלתותיה נעולות, ובעה"מ עירובין דף כ"ב הביא שיטה זו גם בשם הר' אפרים, ויש שסובר בתה"ד סי' ע"ג דאינו רשות הרבים אבל הוא כרמלית וכתבתי שאיכא גם ברש"י סברא זו בעירובין דף ק"א ד"ה חייבין שסובר כן שהרי כתב אבל עכשיו דדלתותיה ננעלות לא הויא רשות הרבים שאינה כדגלי מדבר שהוא דרך פתוח כל שעה, שהוא לשון המשמע שאינו רשות היחיד וגם הא מסיק וכיון דכרמלית היא לית לן למיגזר, ולא כתב איזה טעם אחר שהוא כרמלית משמע דהוא מצד שכתב בדבור זה משום דעיר של רבים היא שאוכלוסין הרבה באין לה עושה שהוא כרמלית אף דדלתותיה נעולות, ואין לנו מנהג דלא כשיטה זו דהא מה שתיקנו עירובין אף בעיירות גדולות הוא מה שאף עיירות הגדולות לא היו בהם ס' ריבוא ואף לא קרוב לזה כידוע וכמפורש כן בכמה מקומות, וחומרא זו דהרשב"א הוא להסוברים דבעינן ס' ריבוא דוקא כדאיכא ס' ריבוא, אבל מסתבר שאם איכא רשות הרבים בסרטיא ופלטיא יהיה זה תלוי בכל העיר אף שהעיר גדולה בשטח יותר מי"ב מיל על י"ב מיל ובכל העיר איכא ס' ריבוא ולא בחלק די"ב מיל על י"ב ממנה, נמי הוא רשות הרבים כיון שהפלטיא הוא נעשה לכל בני העיר שהם ס' ריבוא ויותר, וגם הוא כמוכרח דהא פלטיא לא היה במדבר ולא שייך לומר דמחנה לויה היתה פלטיא שהיה שם משה שהכל צריכין לו ובאים אליו היתה בחשיבות פלטיא, אלא שהוא משום דזה אין צורך להוכיח מדגלי מדבר אלא משום דזהו עיקר רשות הרבים שזהו ודאי מקום הנעשה רק לרבים, ולהרשב"א שאף בעיר שמוקפת מחיצות הוא רשות הרבים הא ודאי לא שייך למילף ממחנה ישראל במדבר שלא היו מחיצות, שלכן לא שייך למילף שיעור העיר שאיכא בה הפלטיא שיהיו הרבים שמחשיבין לרשות הרבים נמצאים רק בשטח י"ב מיל על י"ב מיל, אלא רק סך האינשי דמחשיבין לרשות הרבים זה שייך למילף היינו שהפלטיא יהיה לעיר שיש בה ס' ריבוא אבל אין חלוק בזה גודל העיר, דהא עכ"פ כיון שבעיר איכא ס' ריבוא הרי נעשה הפלטיא שבעיר לכל תושבי העיר שהם ס' ריבוא אף על שטח יותר מי"ב על י"ב מיל, שא"כ באיכא פלטיא בברוקלין יש להחשיב מספר אנשי כל ברוקלין, אבל אולי פליגי רוב הראשונים עלייהו לא רק באיכא מחיצות אלא אף בליכא מחיצות דליכא יתרון בשביל הפלטיא כלל דאין לנו רשות הרבים אלא מה שילפינן מדגלי מדבר דהא החכ"צ שהביא הבאה"ט מסיק ותמה אני שלא ראיתי לאחד מן הפוסקים שהביא דבר זה, שא"כ נימא שאף בלא מחיצות ליתא יתרון לפלטיא, ובכל אופן תלוי בכל י"ב מיל על י"ב מיל לבד וכשנמצא שליכא שם ס' ריבוא היה לן להתיר לתקן עירובין, איכא עכ"פ טעם זה שאין לתקן עירובין מאחר שלא ידוע זה אלא ע"י ברור שמזה לא ידעו רובא דרובא אינשי ואתי לקלקולא להתיר לתקן עירובין אפילו בעירות גדולות שאיכא ס' ריבוא.
והנה מסתבר שאין רשות לכל אחד ואחד למדוד הי"ב על י"ב מיל מביתו איך שיהיה עדיף להו דהא יהיה סתירה אלא צריך להתחיל מאיזה צד דתחלת העיר הקרוב להו שאם לפלעטבוש קרוב חוף הים דנכנס קאני איילענד וברייטאן ביטש שאיכא ימים בימי הקיץ שבאים לשם יותר ממִילִיאָן איש ביום שאף אם נחלקים לשלשה זמנים ביום שנמצא שבזמן אחד ביום איכא שם רק ערך ש"נ אלפים הרי בצרוף להאינשי שנמצאים בכל יום ודאי יהיה בימים ההם ס' ריבוא, וכיון שאיכא ימים שאיכא ס' ריבוא אפשר שסגי בזה להחשיב רשות הרבים גם על השנה, שלא הכל הזכירו שבעלי שיטה זו סברי דצריך שבכל יום יהיו עוברין בו ס' ריבוא דברש"י ותוס' והרא"ש לא הוזכר בכל יום, וא"כ אפשר סברי דאם אך איכא המציאות בעוברים ס' ריבוא וראוי הוא מצד המקום ומספר האנשים שבסביבה שיעברו גם בכל עת ס' ריבוא הוא רשות הרבים, אך בזה כיון דבש"ע כתב בדעת שיטה זו דצריך שיעברו ס' ריבוא בכל יום בסימן שמ"ה סעי' ז' יש אולי להקל אבל הא עכ"פ יש לאסור מטעם שכתבתי לעיל.
וזה אמרתי אף כשאמרו לי שלפי ידיעה הברורה אין במשך י"ב על י"ב מיל ס' ריבוא בברוקלין, והוא טעם לאסור על כל כרכים ששייך לאמוד לסתם אינשי שיש שם ס' ריבוא ברחובות מחוץ להבתים, דאפילו אם האמת שלאחר הברור נתברר שאין שם ס' ריבוא אין לתקן עירובין דרובא דאינשי אין יודעין הברור, אבל עתה נודענו במפה שניתן מהעיריה (הסיטי) ונמצא שכל ברוקלין הוא רק י"ב מיל על י"ב וקצת יותר ודרים שם בקביעות קרוב לשלשה מיליאן ועוברים ושבים ממקומות אחרים למסחר ולהתראות עם קרובים ולעבודה קבועה קרוב למליאן שא"כ יש ממש יותר הרבה מס' ריבוא ברחובות שודאי בהי"ב מיל על י"ב מיל יש ג"כ יותר מס' ריבוא, ולהשוות בריבוע הוא בהכנסת מקצת מנהעטן שנכנס שם האיסט סייד שהוא גם וואל סטריט וסיטי האל והסביבה שהוא עוד איזה מיליאנים, אבל כיון שמופסק בהנהר אין לצרף זה לברוקלין ולכן נחשב כמעט כל ברוקלין שג"כ איכא הרבה יותר מס' ריבוא וא"כ הוא רשות הרבים דאורייתא דודאי אין לתקן עירובין מדינא. משה פיינשטיין.