אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין

סימן מו

סימן מה

ברכת דייסא של נבט חטה תשל"ח.

דין נבט חטה (וויט דזערם) הנדבקין יחדיו ע"י עירוב דבש והם עבה שראויים לאכלן וללועסן נראה הי' לומר במבושלים מברכים בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה דנחשב כמזונות כדאי' בסי' ר"ח סעי' ו' דקמח ופתיתין שאינן שלמים שעירבו במים ובשאר משקין מברכים במ"מ כל זמן שאינן רך כדי שיהא ראוין לשתיה.

ויש להסתפק בזה כי בסעי' ו' איתא קמח של אחד מה' מיני דגן ששלקו, והרמ"א כתב ע"ז פי' בשלו הרבה, עכ"פ אף אם נימא שלאו דוקא בשלו הרבה אלא שכן הוא דרך עשיות מאכל זה מ"מ לא שמעינן אלא בבשלו, וא"כ צריך לחקור איך עושים הנבט חטה דזער"ם אם ע"י בשול המים או באש דאם בבשול צריך לברך במ"מ ואם באש הוא האדמה אף שהודבקו בדבש.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה