אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין

סימן יג

סימן יב

עניית אמן כשעומד בברוך שאמר וישתבח ר"ח תמוז תשל"ו.

הנה המג"א סימן נ"א סק"ג כתב לחלק בין ברכה שהוזכרה בגמ' לבין ברכה שלא הוזכרה ולכן התיר לענות אמן אף באמצע ברוך שאמר, ולע"ד אין שום טעם לחלק בין הברכות דכל ברכה מאחר שרשאין לאומרה לברכה הוא בחומר כל הברכות להפסיק בין שהוזכרה בגמ' בין לא הוזכרה בתלמוד כיון שתיקנו רבנן לומר ברכת ברוך שאמר קודם הזמירות וישתבח אחר הזמירות כמפורש ברי"ף פ' אין עומדין וכן ברמב"ם פ"ז הי"ב הרי היו ראוין הרבנן דתיקנו להטיל חיוב על הצבור לאומרם ודאי הוא ברכה כמו בתקנת אנשי כנה"ג, וכדכתב בנש"א בכלל כ' מה לנו אם נזכרה או לא כיון שהיא ברכה ומש"כ הנש"א שם דכוונת המג"א דכיון דלא הוזכר איסור הפסק אלא ברי"ף יש לסמוך על דעת הטור להרא"ש שאף בברכות ק"ש מותר להפסיק לכל דבר קדושה, לא נכון כלל דהב"י מפרש שהטור להרא"ש אינו מתיר להפסיק אלא לקדיש וקדושה, ומש"כ דליכא איסור הפסק אינו כלום דאין שום צורך דמ"ש מברכות ק"ש והרי"ף לא הזכיר איסור הפסק בשביל אמצע הברכות אלא לאסור ההפסק גם בפסוקי דזמרה ולכן אין להפסיק אלא לדברים שמפסיקים באמצע הפרק בק"ש.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה