אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ד· הרב משה פיינשטיין

סימן א

הערות בפרשת הקרבנות.

א כ' הט"ז או"ח סי' א' סק"ז אם הוא חייב חטאת והקריאה נחשבת לחטאת דהיינו כאילו עושה ממש מעשה חטאת ככל חוקתו ומשפטו היאך יאמר ואם אינו חייב חטאת יהיה זה נדבה דהקריאה ההיא כבר נעשית כמשפט החטאת בכל פרטיו שקורא בו בתורה ע"כ אין לאמרו עכ"ל. ותימה מ"ט לא יוכל להתנות באמירה שאם לאו יהי' כקורא בתורה וצ"ע.

ב בנתיב חיים על מג"א סק"ח כתב ואם יאמר עולה אחר חטאת ואשם יאמר אח"כ פרשת נסכים א"כ פרשת נסכים קאי נמי אחטאת ואשם שאמר קודם וכו' ואי לא יאמר אח"כ פ' נסכים אין זבח בלא נסכים מש"ה יאמר עולה קודם לחטאת עכ"ל.

ולכאורה אינו נכון דהא בפ' נסכים מפורש שדוקא בא בנדר ובנדבה טעון נסכים דכתיב לפלא נדר או בנדבה כדאיתא בפ' ב' מדות (מנחות צ' ע"ב) וא"כ אף אם היה אומר אחר חטאת לא יטעו שקאי אחטאת ואשם דהוי כמפרש שרק על עולה ושלמים ותודה.

ג שם על מג"א ס"ק י"א כ' עי' בנדה דף ע' מפני שמביא קדשים לבית הפסול וע' פירש"י וזה אינו אלא כשהביא הקרבנות בפועל ונתותרו. אבל באמירה בלחוד חכמים ג"כ מודים שיכול להתנות על אשם בתנאי ואם לאו יהיה נדבה. עכ"ל. ואינו נכון לכאורה דהא כשקרא כבר שם שלמים אין יכול אח"כ להתנות שיהיה אשם וכן להפך כשקרא כבר שם אשם, ורק בתחילת ההקדש יכול להתנות, א"כ הטור שכתב ואחר אשם יאמר וכו' א"א לתרץ כן דאין יכול שוב להתנות מאחר שכבר קרא שם אשם ואף בתחילה אינו שייך זה באמירה שאומר כל לשון הפרשה וצע"ג.

ד שם בסופו כ' אך דברי הרמב"ם פ"ו מה' פסולי המוקדשין הל' י"ח לפי זה תמוהין שכתב מצא זכר בן שתי שנים אין לו תקנה שמא אשם הוא ועדיין לא כפרו בעליו, הלא יכול להביא בתנאי כמו שהקשו התוס' וצ"ע, עכ"ל. ולא קשה כלום דהרמב"ם פסק שם בהל' ט"ו כרבנן דאין מביאין קדשים לבית הפסול ולכן אין לו תקנה. דהתוס' שהוצרכו לפרש דאין להתנות אשם בשלמים שהרי שלמים טעונים נסכים ואשם אין טעון נסכים, הוא מחמת שכתבו שהברייתא סובר דמביאין קדשים לבית הפסול. אבל הרמב"ם שפסק שאין מביאין, פסק בפשיטות שאין לו תקנה וזה פשוט וצ"ע על בעל נתיב חיים שטעה בזה.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה