אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין

סימן קא

סימן ק

בדבר האמנים אחר יהא שלמא רבא ועושה שלום

אחר אמן דאמירן בעלמא האמנים אינם חיוב כל כך כהאמן של אחר ברכה אף של יחיד המברך להנאתו שזה מפורש במתני' בברכות דף נ"א עונין אמן אחר ישראל המברך ולכן פשוט כששומע ברכה או קדיש צריך להפסיק ולענות האמן אחר הברכה המחוייבת ולענות הקדיש, אבל מה שיש לעיין דהוא בתתקבל דמשמע שהוא חובה לש"צ לומר תתקבל דהרי הרמ"א בסימן נ"ה סעיף ג' נותן לטעם על מה שיצאו מקצתן לאחר שהתחיל הש"צ להחזיר התפלה לומר גם הקדיש שלם שלאחר סדר קדושה דשייך לתפלה שהרי אומר תתקבל ואם תתקבל לא היה חיוב לא היה שייך בשביל זה סדר קדושה לתפלה כמו בלא היינו אומרין תתקבל, ומצד קדיש לאחר התפלה הרי אמר הח"ק קודם אשרי תיכף לאחר נפילת אפים אף כשיצאו מקצתן כמפורש בחדושי רעק"א דאומר ח"ק וסדר קדושה דובא לציון וקדיש שלם דתתקבל. ובמ"ב ס"ק י"ט כתב שהוא כ"ש עיי"ש, וכיון שתתקבל אחר שמ"ע הוא חיוב היה לנו חיוב לענות אחר זה אמן לכאורה, ואף שכתב הרמב"ם לשון נהגו העם להוסיף בסופו נוסחא זו תתקבל הוא חיוב, ומה שלא כתב שעונין אמן אולי כפי נוסחו אומר יחד עם יהא שלמא רבא ואח"כ עונין אמר והוי חיוב לאמן ההוא, אבל הרמב"ם לא הזכיר שעונין אמן אחר שאומר ואמרו אמן משמע שרק הש"צ אמר זה ולא ענו העם וא"כ אנחנו שנוהגין לענות אמן אין זה חיוב, לכן אף שתתקבל הוא חובה אמן הוא רשות. והנני ידידו ומוקירו מאד, משה פיינשטיין.

סוף הספר

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה