אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין
סימן פג
באיסור לבישת כלים חדשים שבש"ע סימן תקנ"א סעיף ו' י"ב אלול תשכ"ו. מע"כ ידידי הרה"ג מהר"ר יוסף הכהן ראט שליט"א.
הנה בדבר שנקט המחבר בסימן תקנ"א סעיף ו' דכלים חדשים בין לבנים בין צבועין בין של צמר בין של פשתן אסור ללבוש בשבת זו, שהקשה כתר"ה הא איסור חדשים לא מצינו אלא שהוא ממ"ש הרמב"ן שהביא הטור דחדשים אף בכלי פשתן יש בהן משום גיהוץ הוי האיסור דחדשים רק משום שהדרך לגהצם ומשמע לכתר"ה זה מלשון מחצה"ש, וא"כ הרי כבר נקט בסעיף ג' דאף בכלי פשתן ישנים מכובסין אסור ללובשן, והוא מגמ' תענית דף כ"ט דשלח ר' יצחק בר גיורי משמיה דר' יוחנן שאע"פ דכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ אסור ללובשן בשבת שחל ת"ב בתוכה, ואף שהלשון אפשר דהוא על כלי פשתן מגוהצין וכן היה משמע קצת גם מלשון הש"ע [סי' תקנ"א] סעיף ג' שכתב וה"מ לגוהצן ולהניחן עד אחר ת"ב אבל אסור ללובשן בשבוע זו, אבל במ"מ פ"ה מתעניות ה"ה איתא והעולה מכל זה הוא שאסור ללבוש אפילו כלי פשתן מכובסין עד התענית, הרי דאוסר אפילו רק מכובסין לבד ללובשן, אף שבלשון הרמב"ם נמי יש מקום לומר דדוקא כלי מגוהץ אסור ללבוש מפרש המ"מ שלאו דוקא אלא אף מכובסין לבד אסור, וכן מפורש במ"ב [סי' תקנ"א] ס"ק כ"ה על מה שכתב הש"ע ונהגו לאסור אפילו כלי פשתן ואפילו בכבוס שלנו בין ללבוש בין להניח דהנהגו הוא על להניח דללבוש מדינא אסור בכל גווני, והגר"א נתן טעם כיון דגם הגיהוץ בפשתן אינו אלא כבוס ואפ"ה אסור ללובשן א"כ אף כבוס אסור דאין לחלק בין כבוס חזק לקל עיי"ש, שלכן קשה מה חידש הש"ע בסעיף ו'.
אבל פשוט שבסעיף ו' מחדש הש"ע שכלים חדשים אף שאינם מכובסין ולא מגוהצים אסור, ובמג"א סק"כ הוא טעות סופר כדאיתא בלב"ש וביד אפרים וצריך להיות נראה לי דבמקום שדרך לכבוש הבגדים במכבש הוו מגוהצים ואסורין מדינא, וכוונתו דבזה אף ישנים אסורין מדינא, הרי מפורש בדבריהם שכוונת הש"ע דבחדשים אסור אף בלא גיהוץ ובלא כבוס, והוסיף המג"א שבגיהוץ אף בלא כבוס ובישנים אסור ולא רק תיכף אלא כל זמן שגיהוצם ניכר, וכן מפרש הלב"ש גם במג"א סימן תקנ"ט סק"י על מה שכתב ובגדי שבת שהם עדיין חדשים וניכר הגיהוץ, שאין הכוונה חדשים ממש. וכוונת מחצה"ש הוא כדמסיק שהן בכלל איסור מגוהצים שאוסר הש"ס, שלשון זה משמע שהן אינן מגוהצים אבל הן בכלל איסור מגוהצים, דאם איירי שהחדשים הם מגוהצים לא שייך לומר שהן בכלל מגוהצים דהרי הן מגוהצים ממש, הרי גם המחצה"ש מפרש שהחדשים שאוסר איירי באינם מגוהצים, וגם צריך לומר שאינם גם מכובסין דהא אף ישנים אסור במכובסין לבד. ושייך גיהוץ אף בלא כבוס שהוא להעביר על הבגד אבן חלק ולהחליקו כדהביא הרמ"א בשם הערוך, והוא הפרעסן בברזל חם שבזמננו שעושין זה לפעמים אף בלא כבוס ובלא נקיון, שזה ג"כ אסור להמג"א לפירוש הלב"ש ויד אפרים. וגירסת מחצה"ש במג"א לא ידוע בברור אבל לדינא גם הוא אוסר בחדשים בלא כבוס ובלא גיהוץ, ואולי כוונתו שנותן טעם לפי הגירסא שבספרים שלנו, דכיון שדרך לכבוש הבגדים בגמרן אסרו כל הבגדים חדשים אבל הוא פירוש דחוק, והנכון כהלב"ש ויד אפרים שהגיהו דאיירי המג"א בישנים והוא דין שהוסיף. והנני ידידו מברכו בכוח"ט, משה פיינשטיין.