אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין
סימן סא
בביצים דמדינתנו דרובא דרובא הם מספנא דארעא, ובנמצא בביצה דבר גוש כמראה בשר עוף, וביצים המרוחצים אם יש לחוש בפסח.
ובדבר הביצים במדינה זו שרובא דרובא הם מספנא דארעא, ודאי מדינא אין שום מקום לאוסרם והיה מותר לזרוק הדם ולאכול השאר, כדין ביצים המוזרות [ביו"ד] בסימן ס"ו סעיף ז', אבל למעשה כיון שאף במדינותינו לא היה לן לאוסרם מדינא שגם שם היו הרבה ספקות, ומ"מ החמירו משום שהוא דבר שכמעט לכל אדם לא היה נחשב זה להפסד כלל, אף שבספקות כגון אלו היו מקילין אף באיסורים דאורייתא וחמורים, לכן יש גם לנו להחמיר שבמדינה זו לא נחשב זה כלל להפסד, ובתערובת אין לאסור. והכלים אני נוהג להחמיר שלא להשתמש בהן מעל"ע, ואין צורך להגעיל. ועיין בספרי אגרות משה חלק יו"ד סימן ל"ו נתבאר באורך אל נכון.
והביצה שנמצא בתוכה כמראה בשר עוף דבר גוש בלא שום אדמימות, הנה אם היה זה ממש ריקום בשר העוף הא אסור מדרבנן כדאיתא בחולין דף ס"ד דרק ביצת השרץ שריקמה ואכלה אמר רבא שלוקה, וה"ה דעוף טמא כמפורש ברש"י, אבל דעוף טהור הא אמר שם דהוא רק מדרבנן, ואף שהגמרא שם הביא ברייתא דראב"י דאסור אף אחר שנולדו כל זמן שלא נפתחו עיניהם וע"ז מסיק דהוא מדרבנן, מ"מ מוכרחין לומר שגם כשלא יצאו לאויר העולם שגם לרבנן אסורין, הוא נמי רק מדרבנן דהא בשרץ איירי שם בעודו בהביצה וע"ז הקשה אפילו דטהורה ותירץ דבטהורה הוא מדרבנן, וכן איפסק בש"ע [ביו"ד] סימן פ"ו סעיף ח', עכ"פ מדרבנן אסור. אבל כיון שרק נדמה כבשר ועיין כתר"ה וראה שהוא רק מה שקורין פערבאקן איי ואינו ריקום דבשר, אין לאסור זה אבל צריך לעיין היטב שלא לטעות בזה.
ובדבר הביצים שבאים מנוקים ומרוחצים שהפארמער מרחיץ אותם במים פושרים ומשים שם איזה סם, פשוט שאין שום חשש בזה דאינם נותנים אותם במים חמים שיכולין להבליע שאין רוצים לבשל הביצה אפילו במשהו, ומעולם לא נראה ביצה מאלו שמוכרים שבשולה אף במשהו. וכ"ש באלו שקונים קודם הפסח כרובא דרובא אנשים שאף אם היו בחמין לא היה שייך לאסור דבליעה דנתינת טעם ודאי ליכא. והדחה יש להצריך בכל ביצים גם את אלו האינם רחוצים עוד ביותר, והוא דרכם של נשים להדיחן קודם שמבשלין משום מנקיותא ולכן אין לאסור. ידידו מוקירו ומברכו לחג כשר ושמח, משה פיינשטיין.