אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ג· הרב משה פיינשטיין

סימן יב

סימן יא

בענין עליה לתורה ללא שומרי תורה.

ובדבר עליות לתורה למי שאינו שומר שבת. הנה מעצם הדין תעיינו בספרי חלק שני מאו"ח סימן נ' שבארתי שם שברכת כופרים אינה ברכה כלל ואין לענות אמן אחריהם כיון דהזכרת השם אצלם הוא כדברים בעלמא ואינם מחזיקים אותו למלך העולם והוי זה כבלא שם ומלכות, אבל הוא דוקא בכופרים דאם אינו כופר שיש לו אמונה בהשי"ת אך שהוא עבריין על איסורין אף על שבת החמורה בשביל פרנסתו ושאר תאוות הויא ברכתו ברכה ומחוייבין לענות אמן אחריה ומוציא ידי אחרים השומעים. ולכן למעשה לאלו הכופרין ממש אין לקרא לתורה לעולם אף שכפירתם בא מצד שכן חונכו מאבותיהם הרשעים והם כתינוק שנשבו דעכ"פ כיון שאינם מאמינים הרי שם הקב"ה הוא אצלם כדברים בעלמא והוא כבלא שם ומלכות שאינה ברכה, ואם הם מאמינים בה' ובתורתו אף שהם בעלי עבירה רשאים לקוראם לתורה, אבל יש למעט כפי האפשר באופן שלא יבוא לידי מחלוקת, וצריך לסדר אופן העליות באופן שלא יצטרכו לקרא אלו שאינם שומרי תורה כל כך. ובימים נוראים יש טעם לכאן ולכאן דרוב בנ"א שבאים להתפלל הרי יש להם אמונה בהשי"ת שהוא כותב וחותם דינו של האדם לטוב או ח"ו שלא לטובה, וגם יש להרבה מהם ממילא הרהור תשובה שיותר יש לקראם לתורה מבשאר ימות השנה, ויש טעם להיפוך שבימים אלו הא צריך יותר ליזהר ואף בדברים שאין מחוייבין ליזהר כל השנה כדאיתא [או"ח] בסימן תר"ג לענין פת עכו"ם, וכמו כן הוא בכל דבר. אבל יותר נוטה שהוא רק בדברים שאינו נוגע לאחרים אבל בדברים שהחומרא הוא קולא לזלזל בכבוד אחרים שאפשר שיש להם הרהור תשובה לא שייך להחמיר שלכן יש להקל, אבל לכופרים ממש בכל אופן אין לקרא לתורה כדלעיל ולרוב בנ"א מהסתם שבאין להתפלל מותר.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה