אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין
סימן עו
בדבר להוציא חגורה שרוצה לחגור על בגדיו בעת התפלה ע"י שיחגור על המכנסים כ"ז תשרי תשכ"ג. מע"כ ידידי מר משה גבריאל סטעפנסקי שליט"א.
הנה ללבוש חגורה ע"ג חגורה מפורש בשבת דף נ"ט בקמרא עילוי המיינא שפרש"י בשם תלמידי רבינו יצחק בתשובת ר' אשי תרי המייני קאמרת דהא ודאי משוי הוא ואסור וכן מסיק רש"י לדינא וכן סברי התוס' שם ופסקו כן הרא"ש והמרדכי שם, וכן פסק הרמ"א בסימן ש"א סעיף ל"ו והב"י הביא עוד ראשונים שסברי שאסור והב"ח כתב שגם הרי"ף והרמב"ם סוברים לאיסור עיי"ש, ורק כשיש בגד מפסיק ביניהם סברי התוס' שם שמותר וכן פסק הרמ"א, ולכן ללבוש חגורה על המכנסים שיש להם חגורה אחרת אסור לילך בזה לרה"ר ולכרמלית בשבת. והטאיי אינו מלבוש ששייך לחגור עליו חגורה חגורה, שלא שייך שתהיה החגורה במקום הטאיי פין שנוהגין לצאת שהטאיי והטאיי פין הם רק לתכשיט ולנוי והחגורה אינה תכשיט ונוי וכיון שאינו לתכשיט ולנוי אין שום צורך בו להטאי ואסור.
ומה שכתבת דאתה רוצה להתפלל בלבישת חגורה כהסוברים דאף לדידן שיש לנו מכנסים וליכא משום איסור דלבו רואה את הערוה צריך לחגור חגורה משום הכון לקראת אלקיך ואין לך עצה אחרת אלא לחגור החגורה על המכנסים שלכן אולי יש להתיר בשביל זה, תמיהני איך עלה על הדעת כלל דהא אף בשביל עשה דאורייתא אסור להוציא אף לא דרך חצר שאינו מעורב כמפורש בשבת דף ק"ל שאין מביאין האיזמל למצות מילה אף לא דרך גגות וחצרות וקרפיפות שהאיסור הוא רק משום שלא עירבו זע"ז כדאיתא ברש"י שם. וכ"ש שלא היה שייך לעלות על הדעת ספק בזה שיעבור איסור הוצאה בשביל לבישת חגורה, שאף להסוברים שצריך משום הכון אין זה עיכוב לתפלה כמפורש ברמב"ם רפ"ה מתפלה שתיקון המלבושים שהוא משום הכון באם הוא דחוק או נאנס אין מעכבין, וכ"ש לבישת חגורה שלרש"י והר' שמעיה תלמידו במחזור ויטרי סוברים דליכא כלל בחגורה על הבגדים משום הכון כיון דאית לן מכנסים כדהובא בתוס' שבת דף י', וגם להחולקים וסוברים דצריך לאזור אזור בשעת תפלה אפילו כשיש לו מכנסים שאין לבו רואה את הערוה נמי הא הביא הב"י בשם ר' ירוחם בסימן צ"א שהוא רק למי שרגיל לחגור כל היום והתיר חגורתו קודם תפלה צריך לחזור ולחגור אבל מי שהולך כל היום בלא חגורה א"צ לחגור לתפלה וכן פסק שם [סי' צ"א] המג"א בסק"א, ורק מדת חסידות אולי איכא אף בכה"ג כדכתב המ"ב בשם מג"ג, אף שלא משמע זה ממג"א שלא הזכיר זה אלמא שסובר שאף מדת חסידות ליכא, וכן מוכרח קצת למש"כ הפמ"ג בא"א דעצם הדין לדידן שיש לן מכנסים הוא רק למצוה בעלמא א"כ הא דכתב המג"א שבאינו הולך כל היום א"צ לאזור בשעת התפלה הוא שאף מצוה בעלמא ליכא. אבל אף אם נימא שכוונתו שמצוה ממש ליכא אבל מדת חסידות עכ"פ איכא, מ"מ ודאי לא שייך לדחות בשביל זה שום דבר אף לא זריזות למצוה אחרת ולא לדחות תפלה בצבור בשביל זה וכ"ש שלא לעבור זמן התפלה בשביל זה. ואם אתה רוצה לקיים מדת חסידות זה לאזור אזור בשעת תפלה כהמג"ג דכן נוהגין הרבה בנ"א וא"א לך לילך בחוץ עם החגורה על הבגדים מוכרח אתה להכין מע"ש חגורה בביהכ"נ שתתפלל למחר ותחליט בע"ש באיזה ביהכ"נ תתפלל למחר בשבת. ידידו, משה פיינשטיין.