אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין

סימן עד

סימן עג

בטעם שאין מזכירין נשמות בימים שאין אומרים תחנון אף שבשבת מזכירין ב' דר"ח אלול תשי"ט. מע"כ ידידי הנכבד מו"ה ר' ישראל גארדאן שליט"א.

בדבר הזכרת נשמות בתפלת מלא רחמים נוהגין שבכל יום שאין אומרין בו תחנון אין מזכירין נשמות, ואף שבשבת שחמיר ואסור גם להתפלל ולומר תחנות חוץ מסכנת היום ודברים שהתירו חכמים שאיתא בסוף סי' רפ"ח נוהגין להזכיר, ובימים שאין אומרין תחנון אף בר"ח הא קילי וגם מותר להתפלל בהם, מ"מ כך נוהגין.

ובזה שנוהגין להזכיר בשבת איתא בב"י ובהגר"א סוף סימן רפ"ד מהא דספרי שהמתים צריכים כפרה ולכן קבעו בשבת שהכל בביהכ"נ והחי יתן אל לבו, וכוונתם שבשביל צורך זה התירו איסור תחנה ואיסור הצער מההזכרה. אבל מה שנוהגין איסור בימי חול שאין אומרים תחנון לא הוזכר טעם. ולכאורה כיון שרשאין לומר תפלות ותחנונים מ"ט לא יתפללו על המתים. אבל נראה לומר שהוא מהטעם דאין אומרין צדוק הדין בימים שאין אומרין תחנון לפסק הרמ"א בסימן ת"כ סעיף ב' וביו"ד סימן ת"א סעיף ו', דהוא משום שמרגיל להספד כדאיתא בהגר"א, דגם התפלה דמלא רחמים מרגיל להספד.

ומה שאסרו צדוק הדין גם על ת"ח בפניו להלבוש שהביא המג"א שם [סי' ת"כ] אף שמותר להספידו, וזהו אולי טעם המעיד משם רמ"א שהביא הט"ז שאומרין צדוק הדין על ת"ח בפניו. אבל טעם הלבוש הוא שעל ת"ח בפניו שהתירו הוא רק ההספד לדרוש עליו ולהגיד שבחיו, אבל הרגלה להספד שעושה צדוק הדין הוא להספד בעלמא שלזה סובר שלא הותר. וכן משמע מלשונו שכתב שאפילו לחכם בפניו אין אומרים צדוק הדין אלא דורשין עליו אם בר הכי הוא, שפירוש דבריו שרק לדרוש עליו שמספרין שבחיו התירו אבל לא לספוד בעלמא בלא ההיכר מחמת שהוא ת"ח שזה לא התירו. וכן יהיה אסור להלבוש לומר המלא רחמים אף לחכם בפניו אף שהתירו ההספד.

ובשבת משום הצורך דוהחי יתן אל לבו התירו אף שמרגיל להספד. וא"כ גם בע"ש אין לומר המלא רחמים אף שנמצא שחמור לענין זה משבת גופה. ומכיון שאסרו בימים שאין אומרים תחנון כשהן בחול נהגו לאסור אף כשאירעו ימים אלו בשבת אף שאיכא הטעם להתיר בשביל שהכל בביהכ"נ והחי יתן אל לבו גם בשבת זו משום לא פלוג.

וברגלים שג"כ יש הטעם שהתירו בשבת שהרי גם ביו"ט הכל בביהכ"נ ומ"מ אסרו הוא משום שבכל רגל איכא יום קבוע להזכרת נשמות ולא ראו שיהיה צורך ביותר מיום אחד ברגל. זהו הטעם הנכון להמנהג.

עכ"פ למעשה בכל ימים שאין אומרין בהם תחנון אין אומרים תפלת מלא על המתים ורק שבת ויום אחרון מכל רגל הקבועים לזה וביו"כ אומרים. וכשחלין הימים שא"א בהם תחנון בשבת נמי אין אומרים וכן כשיש חתונה וברית. וכן כשמברכין החדש אין אומרים אף שלא שייך הטעם דלא פלוג דהא ליכא זה בחול, וצ"ע בהטעם ואולי הוא לפרסומא ביותר. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה