אגרות משה אורח חיים ב· הרב משה פיינשטיין
סימן סז
אם מותר למכור רשימת קונים שלו לאינו שומר שבת א' דחנוכה תשכ"ב. מע"כ ידידי הנכבד מו"ה ר' יהושע ווינטער שליט"א.
הנה בדבר העסק שלו שמוכרח למכור ואינו מזדמן לו יהודי שומר שבת אם מותר למכור לאיש שאינו שומר שבת ואין בזה משום לפ"ע והעסק הוא כזה שבשביל טובת העסק אין לו נחיצות לעסוק בשבת והמכירה אינה בדבר מיני סחורה אלא שמוכר לו רשימת הקונים. הנה לע"ד אין בזה משום לפ"ע, דהא אינו מחוייב ידידי להחזיק המסחר אף שאינו רוצה בו משום שיודע שהקונים לא ילכו ממנו כל זמן שהוא עוסק עמהם, וכשיפסוק מסחרו הרי ממילא יוכל האיש ההוא לעשות העסק וישיג הקונים בעצמו שודאי כשיראו הקונים שהמוכר הראשון כבר אינו בכאן הרי גם הם ידרשו ממי לקנות ויצמאו את המוכר החדש ונמצא כשידידי לא ימכור לו נמי יהיה אותו חלול השבת עצמו ולא ניתוסף יותר חלול שבת במה שימכור לו שמות הקונים ממה שיקחם בעצמו, ואפשר שכשיצטרך להשיגם בעצמו ע"י השתדלות ופרסום בהמקומות יהיה לו חלול שבת גם מזה מה שלא יהיה כשיקנה רשימת השמות, ולכן ודאי רשאי למכור היינו ליקח מעות בעד הרשימה שיתן לו.
אך אם יכול למכור לשומר שבת בזול ולמי שאינו שומר שבת ביוקר שלא שייך טעם זה לכאורה יש לאסור דכשימכור להשומר שבת ימנע עי"ז חלול שבת. אבל כד מעיינינן גם זה אין ברור לאסור, דמאחר שהעסק אפשר לעסוק בו רק בימי החול ויוכל ליתן להקונים כל מה שצריכים ורק ע"ז שיהיה לו עסק ליתן להקונים כל מה שצריכים לוקח ידידי המעות ממנו, ורק שיש לחוש שאף בלא צורך ירצה לחלל שבת שזה הא יכול בכל מה שיעשה אף שלא יקח עסק זה, ונמצא שלא ניתוסף להרשע בקנייתו רשימת קונים אלו יותר אפשריות לחלל שבת במזיד בלא צורך מענינים אחרים שיש להרשע. דאם היה זה דבר שמכריחו לחלל שבת בשביל טובת העסק שייך לומר שגרם לו חלול שבת, שאולי בעסקים שלו לא היה דבר שמכריחו לחלל שבת ובכמות כמו בעסק זה, אבל כיון שאין הכרח בשביל העסק שירצה בשביל זה לחלל שבת הרי לא גרם לו כלום דמה שבלא הכרח ירצה לחלל שבת יכול לעשות גם בלא זה. ולכן יותר נוטה שאף אם היה מזדמן לו קונה שומר שבת שהיה רוצה לקנות בזול גדול שלא היה מחוייב להפסיד. אך אם היה רק הפסד קטן אין לסמוך על זה ויש לו למכור לשומר שבת. אבל בעובדא זו שליכא כלל מי שירצה לקנות אלא זה אין ספק שודאי יכול למכור לו רשימת הקונים. ידידו, משה פיינשטיין.