אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין
סימן קפב
בסוכה שלמעלה צלתה מרובה ולמטה חמתה מרובה ד' שבט תשי"ז. מע"כ ידידי הנכבד מו"ה ר' אהרן יעקבס שליט"א.
בדבר הסוכה שלמעלה צלתה מרובה ולמטה חמתה מרובה, הנה אם היה נמצא כזה היתה פסולה לשיטת רש"י ורמב"ם דפסולה כששוין מלמעלה אף שפרוץ כעומד מותר כדהקשה ר"ת [סוכה] בדף כ"ב ותירצו הרא"ש והר"ן דבסכך ואויר ניתנה הלכה שיהא הצל מרובה א"כ תלוי במקום הצל שהוא מלמטה. ואף הרמב"ם שגם בסכך כשר ופסול פוסק דפסולה ואינו מחלק כהרא"ש והר"ן הוא משום דסובר דנידון מקום סכך הפסול כמאן דליתא שהיה אויר כדתירץ כן המ"מ בפ"ה מסוכה הט"ז. ותירוץ זה דחוק קצת דהא לא חשבינן לסכך פסול כמאן דליתא דהרי דיניהם חלוקין דסכך פסול פוסל בארבעה ואויר פוסל בשלשה. ומשמע לי שגם המ"מ הרגיש בזה לכן כתב דסכך פסול לענין זה כפרוץ הוא נחשב עיי"ש שמשמע מלשון זה שרק לזה לבד הוא נידון כפרוץ אבל לא מובן לכאורה החלוק. ועיין בכ"מ שתירץ משום שמצטרף לסכך הפסול גם האויר שיש במקום סכך הכשר וכן כתב בש"ע [או"ח] סי' תרל"א סעי' ד' נמצא שגם להרמב"ם הוא משום דתלוי בסוכה בצל דלמטה לב' התירוצים. ולר"ת היתה סוכה כשרה דתלוי לדידיה רק בהסכך. וא"כ היה לן לפסול סוכה כזו דרוב השיטות ובש"ע סברי כרש"י והרמב"ם.
אבל משמע בגמ' שליכא מציאות כזה דהא תנן ושצלתה מרובה מחמתה כשרה דמשמע הא כי הדדי פסולה ומוקים ר"פ דלמעלה קאי, ותנן שצלתה מרובה מחמתה כשרה סתם דהוא אף במשהו מרובה נמי כשר משום שאז הוא למטה שוין. ובודאי עדותן אמת, ומה שכותב ידידי שנראה בחוש למטה שחמתה מרובה אולי הוא משום סבה אחרת כגון שהקנים היו עגולים שלכן הוא חמתה מרובה והסוכה כשרה דהוא כקנה עולה וקנה יורד בסוכה דף כ"ב ולכן אין לחשוש לדינא אם אך ידוע שלמעלה צלתה מרובה מחמתה דאין להרהר אחר דברי הגמ'. ידידו, משה פיינשטיין.