אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין
סימן קע
באם לא אמר המלך הקדוש בליל ראש השנה תרפ"ט ליובאן.
הנה בתר"י פ' תפלת השחר ד"ה שאין מקדשין כתוב ואית דמפרשי ביו"ט של ר"ה כיון שתלוי בר"ח אם טעה ולא הזכיר של יו"ט בערבית אין מחזירין אותו והוא פליג שאע"פ שתלוי בר"ח כיון שהוא יו"ט ומצות יו"ט אלימא טפי שיש בה איסור מלאכה יש לנו לדון אותו כמו יו"ט ואם לא הזכיר בערבית מעין יו"ט מחזירין אותו עיי"ש ולע"ד יש להוכיח עוד מזה שביו"ט שני של גליות מתפללין של יו"ט ומחזירין אותו אם לא הזכיר כדי דלא ליתי לזלזולי בו וטעם זה יש אף בערבית של ר"ה. ויקשה מזה לכאורה על מש"כ הח"א כלל כ"ד סעי' י' בשם הגאון ר' אבלי פאסוועלער שאם טעה בערבית של ר"ה ולא אמר המלך הקדוש אינו חוזר כדין ר"ח בערבית וכתב הח"א שהוא דין מחודש, הא הוא כשיטת האית דמפרשי ולדינא אינו כן כדמסיק הר' יונה ומוכרח כן כדהוכחתי. ודוחק לומר דרק ביו"ט שני שהוא מדרבנן חששו דלא ליתי לזלזולי ואלמוהו רבנן אבל בערבית דר"ה שהוא דאורייתא או אף ספק דאורייתא לא יזלזלו ולכן לא אלמוהו, דאף אם היה אפשר לומר כן אם היה מבואר הדין אבל מנא לו חדוש זה ולכנוס בדחוקים ובפרט שהוא נגד הר' יונה בפירוש דמחזירין.
והנכון לע"ד דודאי בלא הזכיר של יו"ט בערבית יסברו גם הר"א פאסוועלער והח"א כהר' יונה שמחזירין אך בהזכיר של יו"ט ולא אמר המלך הקדוש בזה חידשו דאין מחזירין כמו בר"ח. והטעם דהא איתא בר"ה דף ח' מלמד שאין ב"ד של מעלה נכנסין לדין אא"כ קידשו ב"ד של מטה את החדש ולכן מאחר שאין מקדשין את החדש אלא ביום אין נכנסין לדין אלא ביום למחר, וזה שאמרינן בעשי"ת המלך הקדוש איתא ברש"י ברכות דף י"ב לפי שבימים אלו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם, וא"כ לא שייך זה אלא למחר שנכנסין אז לדין ולהלן כל י' הימים אף בלילות אבל בליל א' של ר"ה שעדיין לא נכנסו לדין דהא לא קידשו החדש עדיין אין צורך בעצם לומר המלך הקדוש ורק לכתחלה אומרים כמו שמזכירין בר"ח ערבית את של ר"ח כדי שלא לשנות הלילה מהיום וחשו לזה רק לכתחלה ולא להחזירו בשכח ולא הזכיר וכן הוא בר"ה ערבית לענין המלך הקדוש. וזהו דין מחודש ממש שלא הוזכר בתר"י והוא נכון ונמצא לדינא שאם לא הזכיר של יו"ט בערבית ר"ה חוזר כהר' יונה ואם הזכיר של יו"ט רק לא אמר המלך הקדוש אינו חוזר.
ובערבית דליל ב' היה מסתבר שחוזר דלא גרע מכל עשי"ת אך אפשר שאם נצריכו לחזור יהיה זה זלזול דיו"ט שני שהיה מוכח דאינו יו"ט אבל יותר נוטה שמצד דבר דלא שכיח ליכא זלזול ולכן יש להחזירו. והח"א סתם בזה משמע קצת שאינו מחלק בין ליל א' דר"ה לליל שני אבל הנכון דבליל שני יש להחזירו כדכתבתי.
ולמה שבארתי נמצא דבמתפלל שחרית ר"ה קודם הנץ ושכח לומר המלך הקדוש לא יחזור דל"ד לר"ח שחוזר משום דבדיעבד אם קדשו משעלה ע"ה קודם הנץ נמי מקודש אבל כיון דלכתחילה צריך לקדש החדש דוקא אחר הנץ ככל דבר שצריך ביום ודאי לא קדשו מעולם קודם הנץ א"כ ממילא לא נכנסו ב"ד של מעלה לדין עד אחר הנץ. אבל מ"מ מסתבר שחוזר דאין לחלק משאר היום כיון שהוא בדין יום גם קודם הנץ. וצע"ק לדינא. משה פיינשטיין.