אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין
סימן קסז
בחתונה שבליל י"ב טבת אם צריכין החתן והכלה להתענות בי"א אף שהתענו בעשרה בטבת.
נשאלתי ממחותני הרב הגאון ר' יצחק אייזק טענדלער שליט"א בחתונה שבליל י"ב טבת שזמן התענית של החתן והכלה הוא בי"א אם יכולין לצאת בתענית דעשרה בטבת אף שהוא ביום אחד קודם לטעם שהוא לכפרה שהוא עיקר לדינא. והשבתי שאין יוצאין וצריכים להתענות בי"א ג"כ. וראיה מהמג"א [או"ח] סי' תקע"ג סק"א שכתב דבימים שבין יו"כ לסוכות אף שהם מהימים שאין מתענין מ"מ מתענה חתן כיון שאינו מהגמ' ומשמע שאף למחרת יו"כ אף שהתענה אתמול ביו"כ ועדיף משאר תעניות שנתכפר בו ממש. ובאמת תמוה לכאורה מהא דבבא בן בוטא שהיה מביא אשם תלוי בכל יום חוץ ממחרת יוה"כ וא"כ גם החתן מ"ט מתענה. וצריך לומר דבחתן חוששין אולי עבר במזיד איזה חטא ושם באשם תלוי הוא רק על הספק ולכן צריך להמתין עד שיכנס לבית הספק. וא"כ כ"ש עשרה בטבת שלא נתכפר בו שצריך להתענות בי"א. ואין לומר דכוונת המג"א הוא רק על ג' ימים האחרים ולא על מחרת יוה"כ, דאם לא היה צריך להתענות במחרת יוה"כ הי' אסור להתענות דהא מימים שאסור להתענות בהם הוא והי"ל להמג"א לומר שבמחרת יוה"כ אסור ולא לסתום אלא ודאי שצריך להתענות. משה פיינשטיין.