אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין

סימן עד

סימן עג

בשתה יין פחות מרביעית אבל יותר מכזית.

מה שנסתפק המ"ב בשער הציון [או"ח] סי' ר"ח אות ע' בשתה יין פחות מרביעית אבל יותר מכזית או רוב רביעית דיש סוברין שצריך לברך אחריו מעין שלש וא"כ היה פוטר שאר המשקין ששתה לכן אף שמספק אינו מברך על היין אפשר אין לו לברך על שאר המשקין דכי משום שאין אנו יודעים לברר ההלכה יחוייב עי"ז לברך בורא נפשות רבות. לע"ד אינו נכון כלל דכי כששתה גם יין לא נתחייב לברך על המשקין ברכה אחרונה אלא דאף שנתחייב לברך עלייהו פוטרתן ברכה אחרונה דעל היין כמו שברכה ראשונה דיין פוטרתן לשאר משקין, ואם כן הוא רק כשמברך על היין ולא בלא בירך אף שמה שלא בירך הוא מצד ספק להקל עכ"פ הא לא בירך ואיך יפטור שאר המשקין דודאי מחוייבין.

ואם דעת המ"ב הוא דכיון שמה שיין פוטר מיני משקין הוא מדין טפל להיין וסובר דטפל לא מתחייב כלל בברכה לכן כיון שהן טפלין להיין לא נתחייבו כלל שאר המשקין לברך עלייהו וממילא אין לברך עלייהו בנפטר מלברך על היין, יקשה דא"כ אף אם היה ברור שאין לברך על פחות מרביעית נמי אין לו לברך על המשקין ולמה כתב דכי משום שאין אנו יודעים לברר ההלכה יחוייב לברך בנ"ר דמשמע דאם היה ברור שא"צ לברך היה צריך לברך בנ"ר על המשקין רק משום ספק דשמא צריך לברך מעין שלש אין יכול לברך מעין שלש אין יכול לברך בנ"ר מדין ספק להקל. וזה תמוה דאם טפל לא מתחייב כלל בברכה אין לו לברך מדין ברור אלא צריך לומר שסובר דטפל נמי חייב בברכה רק שנפטר בברכת העיקר ולכן אם היה פטור בברור מלברך מעין שלש על היין מודה שהיה חייב לברך בנ"ר על המשקין א"כ אף אם הדין הוא שחייב לברך אבל עכ"פ כיון שלנו הוא ספק ואינו מברך אין לו במה לפטור את המשקין מברכת בנ"ר ולכן יש להורות שצריך לברך על המשקין בורא נפשות.

אך אף לפ"ז יש להסתפק מה שמסתפק בשער הציון [או"ח] סי' ר"י סק"ד בחצי רביעית יין וחצי רביעית שכר אם מצטרפין לבורא נפשות מאחר דאפשר שעל חצי רביעית שהוא יותר מכזית מברך מעין ג' א"כ לא נפטר לדידהו בבורא נפשות ולכן אף שלא יברך עכ"פ מעין ג' מ"מ אפשר לא יוכל לברך גם בנ"ר שאפשר שלא נפטר והויא לבטלה. ומקום הספק הוא דמאחר דחזינן ששייך בנ"ר על כל דבר בעצם דהא אף פחות מכשעור פת ויין מצטרפין להתחייב בורא נפשות, א"כ שייך בעצם ברכת בנ"ר גם בשתה כשעור אך מאחר שיצטרך לברך אח"כ גם מעין שלש ימצא דבנ"ר היה לבטלה ששתי ברכות אינו יכול לברך, לכן בידוע שלא יברך מעין ג' כהא דשתה כזית ורוב רביעית, דאף אם הדין שחייב עכ"פ לא יברך כיון שלא מבורר לנו ולחוש שמא יבא חכם גדול ויברר לנו שצריך לברך ודאי אין לחוש מאחר שבדורנו אין מי שיכריע, ולחוש שמא יבא אליהו ויברר הדין שחייב לברך הרי נפסק כרבי בתענית דף י"ז שתקנתן קלקלתן ולא חיישינן לזמן קצר דאיזה שעות לשמא יבנה המקדש וכ"ש הכא דהוא רק שעה קלה הזמן שיוכל לברך מעין ג' אחר שתיתו שאין לחוש לשמא יבא אליהו ויברר הדין לכן יש לו לברך בורא נפשות. וזה נראה לע"ד להורות למעשה שיברך בנ"ר על חצי רביעית יין וחצי רביעית שאר משקין. וכן נראה לע"ד דאם הוא במקום שאין לו סדור ואינו יכול לברך בעל פה ברכת מעין שלש ועד שיוכל להשיג סדור יעבור הזמן שיוכל לברך אחריו יש לו לברך בנ"ר אף על שעור שלם מיין. ולכתחלה ודאי אין לו לשתות יין כיון שאינו יכול לברך אחריו מעין שלש אבל בעבר ושתה יש לו לברך בנ"ר משום דבורא נפשות שייך גם על כשעור אם לא יברך מעין שלש שאינו לבטלה. וכן יהיה הדין במיני מזונות ופירות דז' המינים ואף בפת אם אין לו סדור ואינו יכול בעל פה לברך אף ברכת הזן אם עבר ואכל כשעור יצטרך לברך בורא נפשות.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה