אור ברסלב

אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין

סימן סג

סימן סב

טעם על היתר דבש דבורים והברכה עליו

ומה שהקשה ידידי בדבר דבש דבורים דכיון דאין טעם הפירות נרגש בהדבש כדאיתא במ"ב בשם הב"ח [או"ח] בסי' ר"ד סק"נ, מ"ט לא נאסר מדין דבר היוצא מן הטמא, איני רואה שום קושיא דאף שאין ממצות אותו מגופן כדאמר בטעם ההיתר דדבש בבכורות דף ז', מ"מ ע"י שהיו עכ"פ בגוף הדבורים נאבד טעם הפירות שמצצו מהן. וראיה גדולה דאף דנאבד הטעם ע"י שהיו בגוף אינו משום שנכנס שם איזה טעם בגופו דהא בגמ' שם [בכורות ז] איתא במי רגלים של חמור שאף שודאי אין לו טעם המשקין ששתה מהם וגם נוסף בהו ע"י שבאו מגוף החמור שמעלו לירקונא, ומ"מ אמר שם לחד טעמא שלאו מגופיה מימצי, ולכן גם בדבש דבורים אף שלכו"ע אין ממצות אותו מגופן עשה מה שהיו בגוף הדבורים לשנות טעם המי פירות. אך בכלל תמוה למה הוצרך לומר שאין טעם הפירות נרגש הא בכל מי פירות אף כשהן בעין מברך רק שהכל כדאיתא [או"ח] בסי' ר"ב סעי' ח' וא"כ אף אם היה נרגש טעם הפירות לא היה אלא שהכל, ואולי מדמה לפירות שבשלן להרא"ש אבל לא מסתבר כלל וצ"ע.

תוכן העניינים

אגרות משה אורח חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה