אגרות משה אורח חיים א· הרב משה פיינשטיין
סימן ב
בבגד של שאר מינים וכנפיה של צמר אם יצא בציצית של צמר גם למהר"מ מרוטנבורג.
כ"ב כסלו תשי"ז. מע"כ ידידי הרב ר' שלום הלוי קוגעלמאן שליט"א.
מה שנסתפק ידידי אולי אף לרבא שנפסק כן שסובר במנחות דף מ' בהיא של בגד וכנפיה של עור או איפכא אזלינן בתר עיקר הבגד. הוא רק לענין החיוב משום דכתיב בגדיהם כדאיתא בט"ז [או"ח] סי' י' סק"ה או כטעם מהרי"ק בשם הר' מנוח שהביא הכ"מ פ"ג מציצית ה"ד משום דכתיב אשר תכסה בה ואין אדם מתכסה אלא בעיקר הבגד אבל לא לענין מאיזה מין יעשה הציצית דאפשר צריך לעשות ממין הכנף כיון שדורש ציצית הכנף מין כנף, הנה לענ"ד אין בזה ספק אלא דצריך לעשות ממין הבגד מאחר דדין הציצית שאזלינן בתר עיקר הבגד והוא בא לפטור בהציצית את הבגד אינו יכול לפטור במין שלא היה פוטרו אם היו גם הכנפות ממנו, דהא לרבא אינו פוטר את הכנפות אלא את הבגד דהוא המתחייב באם יש לו כנפות אף ממין אחר ואותו צריך לפטור וא"כ איך יעשה ציצית ממין שלא היה פוטרו אי לאו הכנפות שממין אחר.
וגם הגע בעצמך בעיקר בגד של משי והכנפות הם צמר גפן הרי עיקר הבגד הוא חייב במשי והכנפות פטורות ממשי ולענין צמר גפן עיקר הבגד פטור מציצית של צמר גפן והכנפות הם בשל צמר גפן והוי זה כמו לענין חיוב ופטור ממש שאזלינן בתר עיקר הבגד, וגם אם הבגד הוא של משי וכנפיה של עור שחייב לרבא מן התורה הוא בציצית דמין כנף שהוא בהכרח מין הבגד דציצית של עור ודאי פסילי, וא"כ בהכרח פירוש מין כנף הוא מין הבגד כלשון רש"י שבת דף כ"ז. ואין לומר דבבגד של משי וכנפיה של עור יתחייב דוקא בשל צמר ופשתים לרבא, דהא בלאו קרא דצמר ופשתים היה דוקא מין כנף ואיך היה אפשר להיות זה דאיך היה עושה בכנפיה של עור, ולא משמע דדין זה שחייב בכנפיה של עור הוא רק אחר שנכתב קרא דצמר ופשתים דדרשינן שצמר ופשתים פוטרין אף שלא במינן, לכן ברור שאזלינן בתר עיקר גם לענין כנף דפירושו מין הבגד.
ולכן להרוצים להחמיר כמהר"מ מרוטנבורג שצמר אינו פוטר שאר מינים לא יועיל מה שיעשה הכנפים משל צמר אם עיקר הבגד הוא ממשי וצמר גפן, וכוונת המג"א [או"ח] בסי' ט' סק"ד בזה שכתב יעשה טלית קטן שכולו צמר מלמטה, הוא לא שיעשה למטה בכנפים מצמר שזה לא יועיל, אלא כוונתו שילבש מלמטה תחת בגדיו טלית קטן שכולו צמר, לצאת בו ובהטלית של משי יעשה ציצית של משי לגירסת מחצית השקל או של צמר כגירסת רעק"א ויתנאה בו מלמעלה על בגדיו במקום טלית גדול וכדאיתא כן בעטרת זקנים.
ולמעשה לאלו שא"א להם לילך בקיץ בטלית קטן של צמר ולובשים טלית קטן משאר מינים יעשו ציצית מצמר במקום שליכא ציצית משאר מינים, שעיקר הדין הוא דלא כמהר"מ מרוטנבורג, כדאיתא במג"א [או"ח] סק"ג בשם תה"ד וכן איתא ברעק"א. אבל ודאי ראוי לבעלי נפש להחמיר ללבוש טלית קטן שכולו מצמר אם אפשר להם כדי לצאת כל הדעות. ידידו, משה פיינשטיין.