אור ברסלב
אגלי טל מלאכת קוצר אות נז

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת קוצר אות נז

מלאכת קוצר אות נו

[נז] הי' האילן נטוע בתוך החריץ. שם בגמרא אניגרא וכן בזוית תלי בפלוגתא דרבה ורב ששת הנ"ל בס"ק נ"ו אניגרא פירש"י אילן היוצא מתוך חריץ קצר העשוי להוליך המים לשדות ושני צידי האילן של צד גידודי החריץ נכנסין בגידודיו ואם בא למדוד מצדדין שמתוך הנגר הרי הוא גבוה ג' ויותר ואם בא למדוד מצדדיו השניים שהן מגידודי החריץ ולמעלה אין גבוהין ג' לרבה דמודד הגידודים שרי דכל פחות מג' לארעא כארעא לרב ששת מעומקו מודד והרי גבוה ג' ומכח איסורא אתו. וכן קרן זוית. אילן העולה במקצוע שני כותלים של חצר וג' צדדיו נכנסין בתוך המקצוע שבכותלים ואין נראה אלא צדו שמבחוץ והולך ועולה עד למעלה לכותל פחות מג' לרבה כל פחות מג' לאו אילן הוא דמעולם לא גבוה שלשה ולרב ששת מארעא משחינן ומכח איסורא אתו ודוקא קרן זוית אבל אצל כותל בעלמא מודה רבה דהואיל וג' צדדיו גבוהין והרביעי שוה לארץ או לכותל דאסור אפילו צידו דשוה לכותל עכ"ל: והנה מבואר דלרבה מותר אפי' שני צדדיו שוים לארץ דהיינו אניגרא. ולרב ששת אפי' ג' צדדיו שוים לארץ או לכותל אסור דהיינו קרן זוית אך אצל כותל אחד דאין רק צד א' שוה לארץ אפי' רבה מודה. וק"ל מ"ש דבקרן זוית חשוב שלשה צדדין שוין לכותל הא אין כאן רק שני כותלים וא"ת דכל חצי עיגול של האילן שכנגד הכותל חשוב כמחובר לכותל משום לבוד שאין בעובי האילן רוחב אמה וממילא אין בחציו ג' והרי כאן ג' חלקי העיגול סמוכים לכותלים כזה. א"כ בכותל אחד נמי נחשוב חצי העיגול שכנגד הכותל כמחובר והרי שני צדדי אילן מחוברים ולרבה יהי' מותר כמו באניגרא:

ונ"ל עפ"י מ"ש ריש פ"ק דעירובין ה' ע"ב בהא דאפי' במבוי שמונה מצומצמות ולחי רחב ד' מותר אי העומד מרובה מותר ואפי' הפרוץ מרובה הו"ל לחי פחות מארבעה ומותר משום לחי מאי אמרת דילמא כי הדדי נינהו ה"ל ספק דבריהם וכל ספק דבריהם להקל והרי"ף הביאו בהלכותיו והקשה רשב"א דלדידן דקיי"ל פרוץ כעומד מותר אינו צריך לטעם זה דאפי' כי הדדי ה"ל פרוץ כעומד ומותר ואמרתי ליישב דהנה קשה הא דיליף שם להתיר במבוי בעומד מרובה על הפרוץ מקו"ח מחצר ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה ניתרת בעומד מרובה על הפרוץ מבוי שניתר בלחי וקורה אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ. הא פירש"י ט"ו ע"ב בהא דפליגי אמוראי בפרוץ כעומד מר סבר הכי אגמרי' רחמנא למשה לא תפרוץ רובא ומר סבר הכי אגמרי' גדור רובא ופירש"י אגמרי' רחמנא למשה דכל הלכות מחיצות הלכה למשה מסיני וא"כ אין דנין קו"ח מהלכה אך י"ל דרובא דאורייתא מאחרי רבים להטות או מנזיר רק בפרוץ כעומד צריך הלכה למשה מסיני למר לאסור ולמר להתיר ובעומד מרובה אין צריך הלכה ושפיר יליף קו"ח וממילא מיושב דברי רי"ף דבפרוץ כעומד דאין היתר רק מכח הלכה למשה מסיני אין יכולין ללמוד מקו"ח להתיר במבוי דאין דנין קל וחומר מהלכה: זכינו לדין דעומד מרובה דאורייתא ועומד כפרוץ הלכה למשה מסיני. והנה בר"ן פ"ק דסוכה [בד' הרי"ף ט.] לבוד ודופן עקומה כי הדדי לא אמרי' דשני הלכה למשה מסיני לא אגמרי'. לפי"ז י"ל לרבה דמתיר שני צדדין שוה לארץ כמו פרוץ כעומד. ועי' מג"א בהל' לולב [תרמ"ח סקי"ד] אתרוג שעלה חזזית על חציו כשר כמו פרוץ כעומד. וה"נ י"ל באילן ששני צדדיו שוים לארץ ושני צדדיו גבוהים מותר כמו פרוץ כעומד והא דחשוב האילן שכנגד הכותל כסתום הוא משום לבוד וע"כ דווקא בקרן זוית דלאחר שנאמר לבוד יהי' ג' צדדיו שוים ויהי' כמו עומד מרובה אמרינן לבוד אבל בכותל אחד דלאחר שנאמר לבוד עוד נצטרך להתיר פרוץ כעומד מהלכה למשה מסיני. הוי שני הלכה למשה מסיני כאחד א' לבוד. ב' פרוץ כעומד. והא לא אמרינן:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה