אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת קוצר אות נג
[נג] (א) לישב בקרון שבהמה מושכת אותו. בתוס' עירובין מ"ג. פסק הרשב"ם דמותר ליכנס בספינה מבעוד יום בע"ש אפילו שהספינה הולכת חוץ לתחום בשבת דספינה ממילא אזלא ואיהו לא מידי עביד ובלבד שלא יצא חוץ לספינה והספינה כולה כד' אמות וכו' ועוד פסק רשב"ם דאפילו בשבת שרי ליכנס כיון דלאו מידי עביד אך אין לו אלא ד' אמות כיון שלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום כו'. ובסוף הדיבור כתבו ועוד רצה רשב"ם להתיר ליכנס בקרון בשבת וגוי מוליכו חוץ לתחום וחזר בו משום שמא יפגעו בו ליסטים או שמא ישכח וירד ואין לו אלא ד' אמות ואומר ר"י דאפילו ליכנס בו בע"ש אסור דדוקא בספינה שרי ליכנס בע"ש אבל הכא כיון דאפשר לו לירד אסור ועוד אם בהמה מנהיג פשיטא דאסור להשתמש בבע"ח שמא יחתוך זמורה עכ"ל והרא"ש ז"ל הביא ג"כ דברי רשב"ם הנ"ל וכתב עליו ז"ל ומיהו נראה דאיכא איסורא כיון דבהמה מנהגת את הקרון דאסור להשתמש בבע"ח וגבי כלאים תנן היושב בקרון סופג את הארבעים כאילו רוכב על הבהמה עכ"ל. והנה מלשון הרא"ש כיו"ן דבהמה כו' מבואר דס"ל דרשב"ם אפי' בהמה מנהגת את הקרון מתיר. וסמ"ג [דפוס ווינציאה י"ז ע"ב] כתב אבל בקרון אסור לילך אע"פ שהגוי מנהיג את הבהמה מפני שנשתמש בבהמה ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה ואפי' צדדין כגון זה אמרינן בפ' מי שהחשיך דאסור עכ"ל:
ב ובהגהות מרדכי ספ"ק דעירובין בשם ר"ת דאסור לילך בקרון בשבת שמא יחתוך זמורה וא"ת ורשב"ם איך ס"ד להתיר ללכת בקרון בשבת והא משתמש כבע"ח וי"ל הא פסקינן בפ' מי שהחשיך צדדין אסורין צידי צדדין מותרין ודופני הבהמה ה"ל צדדין כו' וידות הקרון הנסמך על דופני הבהמה ה"ל צידי צדדין וא"ת מה צריך לטעמא דאין עולין באילן שמא יתלוש וגבי בהמה שמא [ט"ס יקטום] יחתוך זמורה תיפוק לי' דמשתמש במחובר ובבע"ח וי"ל דלא הוי כ"א איסורא דרבנן [אבל משום גזירה יש בו סרך איסור תורה כן צ"ל] וכו' ותימה על סמ"ג שאסר ללכת בקרון משום שמשתמש בבע"ח ולא דק דהו"ל צידי צדדין כדפרישית לעיל:
ג והנה דעת הג' מרדכי דמשום שמשתמש בבע"ח מותר דה"ל צידי צדדין רק משום שמא יחתוך זמורה דהוא ס"ל דגזירה דיחתוך זמורה ואיסור משתמש בבע"ח תרי מילי נינהו והנה הג' מרדכי יחיד הוא בזה ורש"י כתב בשבת קנ"ד ע"ב בהא דמשתמש מר בבע"ח וז"ל ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה וה"ה לכל תשמיש ובביצה י"ט. במשנה דמביאין שלמים ואין סומכין עליהם. ז"ל שהסמיכה אסורה משום שבות שבכל כוחו הוא סומך וה"ל משתמש בבע"ח ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה עכ"ל. והרא"ם בס' יראים [סי' דש, דף קע ע"ב] וז"ל למדנו שאסור להשתמש באילן ובבהמה ביו"ט וטעמא דכל תשמיש בהמה ואילן רוכבין ועולין חשבינן לי' ורבינו יהונתן צ"ט ע"ב במשנה גבי שרשי אילן ז"ל ואע"ג דבשרשים ליכא מידי למיגזר אפ"ה כל תשמיש שבאילן נאסר שמא יעלה ויתלוש וכן מבואר מדברי תוס' והרא"ש שהעתקנו שכתבו שאסור להשתמש בבע"ח שמא יחתוך זמורה מבואר דאסור להשתמש מטעם שמא יחתוך זמורה שנאמר בגמרא גבי רכיבה בבע"ח וכן מבואר מדברי סמ"ג שהעתקנו. וכן בספר התרומה סי' רכ"ה וז"ל ואסור ללכת בקרון בשבת משום דמשתמש בבהמה המנהיגה ותנן אין רוכבין ע"ג בהמה שמא יחתוך זמורה וה"ה על הקרון דהוה כמו צדדין ובפ' מי שהחשיך אמרינן והלכתא צדדין אסורין ואפי' ינהיגו גוים עצמם את הקרון אסור אם הולכין חוץ לתחום ולא דמי לספינה עכ"ל. והנה מפורש ברש"י ותוס' ורא"ש וסמ"ג וס' יראים וס' התרומה ורבינו יהונתן דחד איסורא הוא רכיבה ותשמיש. מלבד זה תמוה דעת הג' מרדכי דשימוש באילן ובבע"ח הוא איסור בפ"ע. א"כ למה לא הודיענו מאיזה טעם אסרוהו אלא ודאי כל תשמיש בכלל איסור רכיבה ואף תשמיש דלא שייך בה חיתוך זמורה מ"מ נאסר כמו ביצה שנולדה ביו"ט שהוא בכלל פירות הנושרין ומשקין שזבו אף דלא שייך בביצה הגזירה ה"נ שאר תשמיש בכלל רכיבה וכנ"ל לשון הרא"ם דכל תשמיש בהמה ואילן רוכבין ועולין חשבינן לי':
ד והנה לפי"ז דאין איסור רוכבין איסור בפ"ע רק היינו איסור משתמש בבע"ח ולפי דברי הג' מרדכי דללכת בקרון חשוב צידי צדדין א"כ לכאורה הותר ללכת בקרון. אולם מ"ש הג' מרדכי דחשוב צידי צדדין וחולק על הסמ"ג דכתב דהוי צדדין הנה גם בספר התרומה מפורש דהוי צדדין כנ"ל לשונו והנה סברת הג"מ נראה דאף בפ' מי שהחשיך [קנה.] סולם הנסמך בצידי האילן דהוי צדדין רק יסמוך הסולם בגוואזא הנעוץ בצידי הדקל. וא"כ עגלה הנסמכת בצידי בהמה הוה צדדין רק סברת הג"מ דיד עגלה הוי דבר בפ"ע והוה העגלה שלישי לצידי הבהמה ודומה לגוואזא הנעוץ באילן והסולם נסמך בגוואזא שהסולם שלישי לצידי האילן חשוב צידי צדדין. וכן קנים של דפנות הנעוצים בנקב שבצידי אילן והסכך מונח על אותם קנים חשיב הסכך צידי צדדין וביאר שם התוס' רי"ד דהדבר שמשתמש עליו אינו מתחשב להקל דאל"כ למה אמר שם בגמרא דהיכי דאנח הסכך על אילן גופי' [אפילו לרבה דאמר צדדים מותר] אסור דמשתמש באילן גופי' ולא מהני הסכך להחשיבו צדדים רק משום קנים של דפנות הנעוצים בצידי אילן והסכך מונח על אותם קנים והוא אינו משמש בהקנים אלא בהסכך [וע"ש שהשיג על רש"י שהוא הי' לו גירסא ברש"י שנעץ קנים של סכך בצידי אילן וכמ"ש התוס' בשמו פ"ב דסוכה כ"ב ע"ב אך לפי רש"י שלפנינו דברי רש"י ודברי תוס' רי"ד עולים בקנה אחד לענין הדין. דכל שהוא שליש לצידי האילן חשוב צידי צדדין] וה"נ כיון שאינו משמש ביד הקרון רק בקרון ה"ל צידי בהמה צדדין ויד העגלה צידי צדדין:
ה ויש להביא ראי' לזה דיד הכלי והכלי נחשבו לשנים מהא דפ"ג דעירובין ל"ג. נתנו באילן למעלה מי' מפחים אין עירובו עירוב למטה מי' טפחים עירובו עירוב ואסור ליטלו. בתוך ג' מותר ליטלו. נתנו בכלכלה ותלאו באילן אפי' למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב דברי רבי. וחכמים אומרים כל מקום שאסור ליטלו אין עירובו עירוב וחכ"א אהייא אילימא אסיפא לימא קסברי רבנן צדדין אסורין אלא ארישא עיי"ש. ופירש"י כגון הכא דאינו משתמש באילן עצמו בכלכלה הוא דמשתמש שהוא צידי אילן וקשה למה יחשביה כלכלה צדדין מ"ש מסכך הנסמך באילן דחשוב אילן גופי' וכפי הטעם שכ' בתוס' רי"ד דסכך שמשתמש בו אינו מועיל להחשיבו צדדין וה"נ הכלכלה הוא משמש בו ולמה יועיל להחשיב צדדין וצ"ל דהכלכלה תלוי בחצי עיגול שע"ג הכלכלה והוא יד הכלכלה. והוא אינו משמש ביד הכלכלה אלא בכלכלה ע"כ שפיר חשוב צדדין ומ"מ מבואר שהיד והכלי נחשבין בתרתי ה"נ יד הקרון והקרון: (ו) אך מסוגיא דשבת קנ"ה. נ"ל ראי' לדעת הסמ"ג והתרומה דחשוב צדדין והיינו דחשבינן יד העגלה עם העגלה לאחת [ועי' לעיל ס"ק מ"ט שהעתקנו הסוגיא] דמקשה טעמא דנעץ יתד באילן הא לא נעץ אפילו למטה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב והא האי תנא דאסר בצדדין ושרי בצידי צדדין. הנה מפורש דכלכלה התלוי' ביתד הנעוצה בצידי אילן הוי צידי צדדין ואי אמרת דיד הכלכלה והכלכלה שני דברים ה"ל צידי צידי צדדין דהכלכלה הוא רביעי לצידי אילן והוה צידי צידי צדדין ולמה קורא אותו צידי צדדין אלא ודאי ס"ל דלאחת נחשבים. האמנם דקשה לפי"ז מה דקאמר הש"ס והא האי תנא דאסר בצדדים הא לפום סברא זאת דלאחת נחשבים. א"כ אם לא נעץ יתד רק תלה הכלכלה באילן הוא משתמש באילן גופי' [דא"א לתלות הכלכלה בצידי אילן בלא יתד וע"כ הוא תולהו באחד מענפי האילן והרי יד הכלכלה מונח ע"ג הענף ודו"ק] אך רש"י יישב זה במה דפירש הא לא נעץ יתד אלא קשרה בצידי אילן הרי שלא פירש כפשטו הא לא תלה הכלכלה ביתד אלא באילן דמפורש בעירובין ל"ג. דחשוב צדדין אלא שהקשה לו הנ"ל דמדקרי לי' צידי צדדין ולא צידי צידי צדדין מוכח דס"ל היד והכלכלה לאחת נחשבים וא"כ תלה הכלכלה באילן חשוב אילן גופי' ומה ראי' דאסר צדדין ע"כ פירש הא קשרה בצידי אילן לא. מ"מ משמע מסוגיא דשבת כדעת סמ"ג והתרומה דחשוב צדדין:
ז והנה לכאורה דין הנ"ל תלוי בחילוף שבין הסוגיות סוגיא דשבת וסוגיא דעירובין אך מאוד תמוה לי דלענ"ד חשוב רוכב ע"ג בהמה ממש. ואפי' לרבה דמתיר צדדין זה אסור ואמינא בה תרי טעמי הא' מסוגיא דשבת הנ"ל דמשני ר"פ הכא בכלכלה דחוקה עסקינן דבתר דשקיל לעירוב קמניד לאילן וקמשתמש באילן גופי' וה"נ כיון דהבהמה הולכת ובהליכתה מוליכתו הוא משמש בבהמה גופי'. ואין לחלק דשאני התם שהוא מניד לאילן משא"כ שהבהמה הולכת מעצמה. דאטו אסור להזיז בהמה ממקומה והרי מותר להוליך בהמה בידו תוך התחום רק טעם האיסור כיון דבתשמישו הוא מזיז האילן הרי הוא משמש בעליונו של אילן ג"כ שהרי הוא משמש במה שמזיז האילן והרי גם עליונו הוא מזיז וא"כ ה"נ כיון שמשמש בהליכת הבהמה וכל הבהמה הולכת אף גבה: (ח) ולפי"ז יש לפרש דברי ס' התרומה והסמ"ג שכתבו דהוה צדדין שהם ס"ל ג"כ יד עגלה נחשב בפ"ע אלא שסוברים שיד העגלה הקשורה בצידי בהמה כאילו קשורה בגבי בהמה כיון דניידי בהמה חשוב משמש בבהמה גופי' אך זה היה אם משמש ביד העגלה או היה העגלה גופה קשורה בצידי בהמה אך עכשיו שיד העגלה קשורה והוא משמש בעגלה ה"ל העגלה צדדין:
ט אך לענ"ד גם זה צריך עיון שאינו דומה כלל דהמניח ע"ג כלכלה התלויה ביתד הנעוץ בצידי אילן ה"ל צידי צדדין שהאילן הוה גורם דגורם שאלמלא האילן יפול היתד ויפול הכלכלה אבל הכא שהבהמה מוליכתו הוא משתמש בבהמה ממש שהבהמה מוליכה היד והעגלה והאדם היושב בעגלה ואפילו יו"ד עגלות קשורות זו בזו חשוב הבהמה מוליכה את כולם אך אפילו לא תימא הכי עכ"פ דברי הג' מרדכי דקרי ליה צידי צדדין תמוה דעכ"פ מה שיד העגלה קשור בצידי בהמה כאילו היתה קשורה בגבה כיון דנייד לבהמה הא חדא:
י והב' דהא רש"י פירש [קנד ע"ב] בדרבה דמתיר צדדין משום שאין זה דרך תשמישו וכן בחגיגה ט"ז ע"ב צדדין אסורין ז"ל ואפי' במקום שאינו עשוי להשתמש כגון צידי בהמה וה"ה צידי אילן וא"כ הוא צידי צדדין היא עוד יותר אינו עשוי לתשמיש וכעין שכ' המאירי [קנד.] במעים קרוין צידי צדדין וכן נעץ יתד באילן דאין אילן עשוי לתלות בו יתידות. אבל עגלה שעיקרן של סוסים למשוך בעגלה וכן שוורים שעשוין למשוך בעגלה כמו לרכוב וכן מפורש בתורה בעגלות יוסף ועגלות הנשיאים ופשוט לכל. מה זה ענין לקרותו אפי' צדדין וכ"ש צידי צדדין והוא איסור גמור כמו רכיבת הבהמה ממש:
יא ונ"מ בזה לגבי בין השמשות דצדדים מותרין בין השמשות אפי' לרבנן דרבי לדעת ר"ח ור"נ גאון וריטב"א פ"ג דעירובין אבל הליכה בקרון לענ"ד ברור דחשוב רכיבה ממש:
יב וא"ת א"כ איך עלה על דעת רשב"ם להתיר כשהגוי מנהיג העגלה. אומר אני באימה כי באמת לא עלה על לב רשב"ם להתיר רק אם הגוי בעצמו מושך בידיו ואין בהמה מושכת בקרון כלל. שוב מצאתי מפורש ברשב"ם שהעתיק לשונו באור זרוע הגדול [הל' עירובין סי' קמ"ו] [שכתב אחר שהביא דבריו עכ"ל] וז"ל כתב רבינו שמואל זצ"ל במתני' ספינה הנכנס בה מבעו"י מותר לילך בתוכה בשבת כו' וכאשר התרנו להפליג בספינה כן מותר להפליג ולהעלות ישראל בקרון והעכו"ם מושך בקרון ובלבד שלא תמשוך בהמה בקרון דאיכא משום אין רוכבין ע"ג בהמה ובלבד שלא יצא חוץ לקרון אבל איכא למיחש שמא יפגעו בו ליסטים א"נ אישתמיט ונחית מן הקרון משום הכי אסור כו' עכ"ל. הנה מפורש בדברי רשב"ם שאין היתר רק אם הגוי מושך בקרון ולא תמשך הבהמה בקרון כלל. וברור שהרא"ש והג' מרדכי לא ראו לשון רשב"ם בעצמו רק מה שהתוס' הביאו בשמו ובדברי התוס' אין הכרע והי' דחוק לפרש שאין בהמה מושכת בקרון רק אדם כי אין דרך לעשות כך כלל. וחשבו שרשב"ם התיר אפי' בהמה מושכת בקרון וכי דייקת טובא בלשון התוס' תראה ג"כ כמ"ש וז"ל ועוד רצה רשב"ם להתיר ליכנס בקרון בשבת ועכו"ם מוליכו חוץ לתחום וחזר בו. הנה מבואר שכל ההיתר שחידש הרשב"ם מה שמוליכו חוץ לתחום ואם הי' היתר שהבהמה תמשוך בקרון הי' לו לומר ועוד רצה רשב"ם להתיר ליכנס בקרון בשבת ועכו"ם מוליכו ואפי' עכו"ם מוליכו חוץ לתחום ואז הי' משמע שני היתרים אבל לפי הלשון שכתבו משמע שכל חידוש היתר מה שמוליכו חוץ לתחום. וגם סוף לשונם ועוד א"ם בהמה מנהיג בקרון פשיטא שאסור ולא כתבו מאח"ר שבהמה מנהיג בקרון רק לשון אם אלא שבאמת רשב"ם לא מיירי שבהמה מנהיג בקרון וזה דבר בפ"ע שאם בהמה מנהיג בקרון פשיטא שאסור ואף רשב"ם סובר כן וע"כ כתבו פשיטא וזה ברור כשמש: