אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת קוצר אות כא
[כא] אבל אם נתיבשו גם שרשי האילן. נראה שהדבר תלוי במחלוקת הרמב"ם והראב"ד פ"ב מה' טומאות אוכלין הלכה ה' דמבואר שם תאנים שצמקו באיביהן מטמאין טומאת אוכלים במקומם דחשובין כתלושין לענין טומאה [והתולש מהן בשבת חייב] ושם בהלכה ד' אם יבש האילן ובו פירות הרי הן כתלושין. והראב"ד חולק עליו דדוקא יבשו פירותיו. אבל יבש האילן ובו פירות לא מצאנו בשום מקום שיהיה כתלושין. ועי"ש במ"ל וה"ה לגבי שבת ביבש האילן לגמרי באופן דחשוב האילן תלוש גם לענין שבת. להרמב"ם חשובין גם הפירות כתלושין. ולהראב"ד חשובין הפירות מחוברין. וזה פשוט:
ונראה שהרמב"ם למד דין זה מסוגיא דעירובין ק' ע"ב דאיתא שם לענין הא דאין עולין באילן. תני חדא אחד אילן לח ואחד אילן יבש ותניא אידך בד"א באילן לח אבל באילן יבש מותר כו' לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים [פי' רש"י בימות החמה יבש מותר דליכא אפי' משום מראית העין שהרי ניכר לכל שהוא יבש שאינו מוציא עלין. והא דתני אסור בימות הגשמים שאינו ניכר בין לח בין יבש ואיכא מראית עין] ומקשה בימות החמה הא נתרי פירי [פירש"י שנשארו משנה שעברה ואתו למישרי' בי' תלישה נהי דעלי' דיבש אטו עלי' דלח לא גזרינן דהוא גופה גזירה. מיהו תלישה אטו תלישה נגזור]. הרי דאילן יבש ובו פירות חשובין כתלושין לגבי שבת. וכ"ש לגבי טומאה אם יבש לגמרי. וה"ה אפי' לא יבש לגמרי לגבי טומאה גרידא. והדבר מוכרח בגמ' כפירש"י דליכא איסורא דאורייתא בתלישת פירות מאילן דאלת"ה בפשיטות הו"ל לאקשויי דשייך ביה נמי הגזירה דשמא יעלה ויתלוש כמו בכל אילן לח. ועיין בתו"ש שהקשה זה לשיטת התוס' שבת ק"נ ע"ב דמיירי הכא ביבשו הן ולא עוקציהן. ולהראב"ד צריך לומר דס"ל כשיטת התוס' ולא חשו לקושיא זו דקושיית הש"ס הא נתרי פירי הוא בעיניהם יותר חזקה משום דאיכא איסורא דאורייתא: