אור ברסלב
אגלי טל מלאכת קוצר אות יח

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת קוצר אות יח

מלאכת קוצר אות יז

[יח] שיבשו בעודן באילן. חולין קכ"ז ע"ב מימרא דרב חייא בר אשי אמר שמואל תאנים שצמקו באיביהן [פי' רש"י שיבשו באילן] מטמאות טומאת אוכלין והתולש מהן בשבת חייב חטאת [פירש רש"י אם לא יבשו עוקציהן] לימא מסייע ליה ירק ות שצמקו באיביהן כגון הכרוב והדלעת אין מטמאין טומאת אוכלין כו' עד שאר פירות מטמאי [פירש"י קתני רישא מיהת ירקות שצמקו באיביהן כגון הכרוב והדלעת טעמא דהני כי יבשו לאו אוכלין נינהו הא שאר פירות מטמאין באיביהן] היכי דמי אי דיבשו הן ועוקציהן פשיטא [פי' רש"י והיכי דמי הך מתני' דקתני דכרוב ודלעת הוא דלא מטמאי הא אחריני מטמאי אי דיבשו הן ועוקציהן דאף לענין שבת תלושין הן. פשיטא דמטמאו למה לי למתנייהו לא איהו גופי' איצטריך לאשמעינן דאחריני מטמאו דהא תלושין גמורין הן] אלא לאו בלא עוקציהן [פירש"י ומשום דיוקא דידי' איצטריך למתני' דאע"פ דלענין שבת מחוברין הן. לענין טומאה תלושין הן. כדשמואל והיינו מסייע לי'] הרי מפורש דדוקא ביבשו הן ולא עוקציהן הוא דמחוברין חשיב לענין שבת אבל ביבשו הן ועוקציהן אף לענין שבת תלושין נינהו והתולש מהן פטור. וכן כתבו התוס' והרשב"א במכילתין ק"נ ע"ב ע"ש. והרמב"ם פ"ח מה"ש ה"ד הביא הא דתאנים שצמקו באיביהן ולא חילק בין יבשו הן ולא עוקציהן בין יבשו הן ועוקציהן. ודעת המג"א [סי' של"ו סק"א] שדעת הרמב"ם באמת דאפי' יבשו הן ועוקציהן התולש מהן חייב ובס' תו"ש השיג עליו דאין ראי' כלל מהרמב"ם עי"ש. ועיין בדברינו לקמן ס"ק נ"ה בהג"ה:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה