אור ברסלב
אגלי טל מלאכת לש אות כ

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת לש אות כ

מלאכת לש אות יט

[כ] ונותנין מים ע"ג המורסן כו'. ש"ס מכילתין קנ"ו. לוי ברי' דר"ה ב"ח אשכחי' לגבלא דבי נשיא דקא גביל [מורסן ע"י שינוי] וספי לי' לתורי' בטש בי' [דהא לכ"ע אבל לא גובלין תנן] אתא אבוה אשכחי' אמר לי' הכא אמר אבוה דאמך משמי' דרב ומנו רב ירמי' בר"א גובלין ולא מספין וכו' והני מילי הוא דמשני היכי משני אמר רב יימר בר שלמיא משמי' דאביי שתי וערב [פעם אחת מוליך המקל שתי ופעם אחת ערב]. והנה כבר כתבנו בסק"י שהב"י הקשה לשיטת התוס' דבמורסן אם נתן בהם מים וגיבלן מחויב מה"ת למה הותר נתינת מים למורסן לכתחילה הא מדאמר ר"י בר"י אינו חייב עד שיגבל משמע דאיסורא איכא שמא יגבל. ומה"ט גם נתינת מים למורסן יאסר שמא יגבל ויהי' איסור תורה:

ונראה ליישב דהנה לשון עד שיגבל משמע שעתיד לגבל [מדלא קאמר אינו חייב אלא אם גיבל] וקאמר שעדיין אינו מלאכה עד שיגבל ובזה יש טעם פשוט לאסור לפמ"ש בסק"ב דאינו חייב רק על שניהם יחד היינו הנתינת מים והגיבול. וא"כ הנתינת מים היא מקצת מלאכה ואם מגבל אח"כ לא מיבעיא אם מגבל אח"כ בשבת דנעשה נתינת המים איסור למפרע. אך אפי' אם יגבל אח"כ במוצאי שבת הלוא כתב רש"י מכילתין ג' ע"ב דעקירה בע"ש והנחה בשבת דומה לשנים שעשאו דפטור אבל אסור. וממילא ה"ה עקר בשבת והניח בחול דחשוב שנים שעשאו ואסור. וה"נ בנתן מים בשבת וגיבל במו"ש לפימ"ש דהחיוב הוא על שניהם יחד הוא דומה לעקר בשבת והניח במוצאי שבת ואסור. אבל בהא דנותנין מים למורסן דאינו עתיד לגבל כי הוא נותן כך לפני הבהמות שיאכלוהו בשבת ואם באמת יאכלוהו בשבת אין איסור. אך אפי' אם יארע שישיירו וימלך ויגבל לא יחשב מלאכה מאחר שהנתינת מים הי' שלא על מנת לגבל ודומה לעקר שלא ע"מ להניח דפטור אף אם נמלך והניח. והכא דרק הנתינת המים הי' בשבת אף לכתחילה אין איסור ומכ"ש שאין לגזור שמא ישיירו וימלך ויגבל במוצאי שבת:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה