אור ברסלב
אגלי טל מלאכת לש אות ו

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת לש אות ו

מלאכת לש אות ה

[ו] ויראה לי דלרוב הפוסקים כו'. בירושלמי פ' כלל גדול [נ ע"ב] הלש והמקטף והעורך כולהון משום לש. תמן אמר חייב על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה והכא את אמר הכין [פי' דגבי מנחה אם עשאה חמץ חייב על כל מעשה בפ"ע וגבי שבת אם עשאן כולם בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת] אלא תמן יש לו לחלוק חייב על אחת ואחת ברם הכא אינו חייב אלא אחת [דאפי' הי' בכלל לא תעשה חמץ ויצאת מן הכלל ללמד שחייב עלי' בפ"ע לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא לחייב על כל מעשה בפ"ע. והכי אמרי' בגמרא דידן מנחות נ"ה ע"ב]. והרמב"ם והסמ"ג השמיטו דברי ירושלמי אלו. ונראה דזה תלוי במחלוקת שכתבנו בפתיחת החיבור דמלאכות שבפת לרש"י והרמב"ם כולהו מסמנין שבמשכן ילפינן להו ולרב האי והר"ח ילפינן ממנחת חביתין ומלואים ותמיד. ולדעת הירושלמי גם רש"י ורמב"ם מודים דמקרבנות ילפינן אך ס"ל דע"כ גמ' דידן אינו סובר כן רק דמסמנין ילפינן עי"ש. וכן כתב רש"י להדיא גבי לש בפ' במה טומנין מ"ט ע"ב בד"ה הם זרעו וקצרו וז"ל ולשו נמי סמנין לצבוע. אך להירושלמי ילפינן מלישת מנחות. וע"כ להירושלמי הרי הי' שם עריכה וקיטוף כמו בכל פת דעלמא וכולהו מלאכה נינהו רק שהם מלאכה אחת עם לש שכולם ענין לישה. ואינו דומה לזורה בורר ומרקד דחשבינהו בתלת דשאני התם דזורה ברוח. בורר ביד. ומרקד בכלי. כמו שביארנו בביאור מלאכת זורה [סק"ג] בס"ד לדעת הר"ח והירושלמי. משא"כ הכא כולהו ביד. והיינו דמקשה הירושלמי דלחייב תלת כמו במנחת חמץ דחשוב תלת ה"נ יחשב תלת להתחייב שלשה שכל אחת יהי' מלאכה בפ "ע. אבל אי מסמנין ילפינן ובסמנים לא הי' רק גיבול. ולדעת הרא"ם והתוס' רי"ד אף גיבול לא הי' כמו שהובא בדברינו לעיל סק"ד. אם באת לחייבו על עריכה וקיטוף ע"כ תולדה דלש בעית למחשבינהו ולא אב מלאכה שהרי לא הי' כלל במשכן. וע"כ דתרצה לומר שעכ"פ הם תולדות דלש ואם כן איך תרצה לומר שיתחייב על כל אחת בפ"ע. ועוד שהרי הירושלמי לא קאמר רק שכולם משום לש [ולא אמר כלל שאינו חייב אלא אחת] וע"ז מקשה. ואי מסמנין ילפינן כיון שלא הי' בהם רק לישה א"א שיתחייבו משום דבר אחר אלא ודאי הירושלמי לשיטתו כנ"ל. ממילא לדידי אין לנו שיהי' עריכה וקיטוף אפי' תולדה דלש. ועוד דאפי' יהי' בעריכה וקיטוף ענין לישה מאחר שכבר נלוש יש לומר דאין לש אחר לש כמו בנתבשל כמאכל ב"ד דשוב אין בו משום מבשל כיון שכבר נתבשל. והאו"ז הביא דברי ירושלמי אלו כדרכו להביא דברי הירושלמי בכל המלאכות אבל אינו הלכה לדעת רוב הפוסקים דמסמנין ילפינן:

[הגה"ה - מדברי ירושלמי אלו קשה על התוס' מנחות שם ד"ה אף שכתבו דהיינו דוקא בהתרה על כל מעשה בפ"ע והא דאיצטריך קרא דלא נימא דממעשה ראשונה נפסל ושוב אינו חייב קמ"ל. וא"כ מה מקשה בירושלמי. אלא ודאי שלא התרה בו אלא על מעשה ראשונה. ומ"מ אינו יכול לומר אשתליין כיון שהתחיל לעבור תוך כדי דיבור של התראה וכן דעת התוס' במכות [כ.]. ע"כ הגה"ה]:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה