אור ברסלב
אגלי טל מלאכת טוחן אות כז

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת טוחן אות כז

מלאכת טוחן אות כו

[כז] ועוד יראה לי שאין זה ההיתר כו'. כתב בספר ברכי יוסף [סי' שכ"א] בשם תשובת בית יהודה דהוא הדין דמותר לפרך הדס כדי שיהי' ריחו נודף להריח מיד. והנה לפי מה שביארתי דעת הרשב"א לעיל ס"ק כ"ג וס"ק כ"ד משום דכל האוכל דרכו לחתוך המאכל בשעת אכילה וזה לא שייך בלהריח. ובודאי אין היתר הא דלאלתר רק באוכלין. וראי' מהא דמקשה ביצה ז' ע"ב גבי והוא שיש לו דקר נעוץ מבעוד יום. והא קעביד כתישה. ופירש"י שעדיין רגבים מדובקים ואין ראוין לכיסוי אלא א"כ כותשם וכותש תולדה דטוחן ומלאכה הוא עכ"ל. והרי הוא כותשם לכסות מיד. ורגבים של עפר אין צריך מכתשת לכותשם ויכול לכתוש ביד ומותר לאלתר. ועוד ראי' מפ' ר"א דמילה קל"ג. אם לא שחק מע"ש לועס בשיניו ונותן. ופירש"י ותוס' דכמה דאפשר לשנויי משנינן. ומינה דייק המג"א סי' שכ"א [ס"ק י"ב] דלעיסה בשיניו נמי מלאכה היא אלא שנעשית בשינוי והוא כמו כלאחר יד. והרי נותן תיכף על המילה. אלא ודאי דאין היתר הא דלאלתר רק במידי דאכילה משום דכך הוא דרך אכילה. ודדך אכילה אינה דרך מלאכה כמ"ש לעיל סוף ס"ק כ"ד וממילא ה"ה בשמים או הדס להריח בהן דאינו מועיל הא דלאלתר:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה