אור ברסלב
אגלי טל מלאכת טוחן אות טו

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת טוחן אות טו

מלאכת טוחן אות יד

[טו] שהי' מחותך דק דק וכו'. הנה סילקא שהיה מחותך דק דק וכתשו בשבת לפי פי' הר"ח והערוך המובא לעיל סק"ז פשיטא דחייב מאחר דחתיכתו לאו היינו טחינתו וא"כ עוד לא הי' נעשה בו מלאכת טחינה כלל. אך לרוב הפוסקים דחייב על חתיכתו אף דכתישתו טוב לו יותר. יש לומר דדומה לנתבשל כמאכל ב"ד דשוב אין חייבין על בישולו. ויש לומר להיפך דכיון שתחילה לא הי' בו רק תולדה לטוחן והשתא נעשה בו טחינה ממש יתחייב. וכדמות ראי' לזה מרמב"ם פ"א [ה"ב] מהל' יו"ט דבונה ביו"ט לוקה משום דבונה אינה באוכל נפש לעולם ואין לומר בו מתוך ואף דמגבן בשבת חייב משום בונה וביו"ט מותר לכתחילה מה"ת. וצ"ל להרמב"ם דלא אמרינן מתוך מתולדה לאב דהאב לא הותר. וה"נ אב מלאכת טוחן מעולם לא הי' בו. ועמ"ש בביאור מלאכת מבעיר [סי' ע' אות ד'] בהא דפסחים ה'. גבי מצינו להבערה שהוא אב מלאכה וצ"ע. אבל הכותש סממנין במכתשת ובא אחר וחזר וכתשו עד שיהי' דקה מן הדקה נראה לי שפטור דזה דומה לבישול כמאכל ב"ד דשוב אין חיוב על בישולו. והא דקטורת של יוה"כ שמחזירין למכתשת בעיוה"כ כדי שתהי' דקה מן הדקה. ואלמלא שהי' חיוב מלאכה דאורייתא בדבר מסתמא הי' כותשין ביוה"כ עצמו כדי שלא יפיג ריחה [ובכריתות ו' ע"ב שהי' מקפידין על הפגת הריח] ולא הי' חוששין על שבות דאין שבות במקדש אלא ודאי משמע לכאורה דמלאכה דאורייתא יש בדבר. התם היינו טעמא דאין חיוב טחינה לעולם רק כשנטחן כ"כ עד שראוי לדבר הצריך לו. והכותש לקטורת יוה"כ אינו חייב עד שיהי' דקה מן הדקה כיון דכתיב בקרא דקה וביומא מ"ה. מה תלמוד לומר דקה והלא כבר נאמר ושחקת ממנה הדק אלא להביא [לפני ולפנים] דקה מן הדקה וגבי יוה"כ כתיב חוקה לעכב כל דבר הנאמר בפרשה. וכ"ז שאינה דקה מן הדקה אינה מוכשרת כלל לעבודת יוה"כ ולא חשוב טחינה מקמי הכי. ממילא השוחקן כדי שתהי' דקה מן הדקה היא היא טחינתן וחייב:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה