אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת חורש אות כו
[כו] אבל אם הי' כל בתי העיר הזאת מרוצף וכו'. ש"ס מכילתין שם [צה.] אמימר שרא זילחא במחוזא [פירש"י זילחא לרבץ את הבית ורצפת אבנים היתה בכל העיר] אמר טעמא מאי אמור רבנן דילמא אתי לשוויי גומות הכא ליכא גומות. ובתוס' מכילתין כ"ט ע"ב הקשו מהא דאיתא שם לענין איסור גזירת ספסל גזירה עליתא דשישא אטו עלי' דעלמא. ותירצו שם משום דבקונטרס פירש דכולה מחוזא רצפה הי' ע"כ אין לגזור מחוזא אטו שאר עיירות. אבל בעיר אחת גזרינן עלי' זו אטו עלייה אחרת. וכן כתבו התוס' פסחים ס"ה. וז"ל אמימר שרא זילחא במחוזא אע"ג דגזרינן בבמה מדליקין עליתא דשישא אטו עליתא דעלמא. מחוזא היתה כולה רצפה באבנים לא גזרינן אטו עיר דעלמא. וריב"ש סי' שצ"ד הביא ראי' דלא גזרינן עיר זו אטו עיר אחרת. מחלת חוץ לארץ דבריש פרק כל הבשר [חולין קד ע"ב]. דקאמר הש"ס חלת חו"ל בארץ ישראל. יש לגזור שלא יעלה על השולחן דילמא אתי לאסוקי חלת א"י ואתי למיכל. אבל חלת חו"ל בחו"ל. ליכא למיגזר אטו חלה בא"י הרי דלא גזרינן עיר זו אטו עיר אחרת:
וקשה לי דבריש פרק כל הצלמים [ע"ז מ ע"ב] במקומו של ר' מאיר הי' עובדין אותה פעם אחת בשנה. ר' מאיר דחייש למיעוטא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום. רבנן דלא חיישי למיעוטא לא גזרו שאר מקומות אטו אותו מקום. מ"מ מבואר דגזרינן עיר אחת אטו עיר אחרת. [ולא נחלקו אלא אם גוזרין רובא אטו מיעוטא ועיין בר"ן שם]. וצריך לומר דחילוק יש דדוקא בכיבוד דמחוזא אין גוזרין על מעשה בעיר זו אטו מעשה זו בעיר אחרת. וכן בחלת חו"ל אין גוזרין העלאה בחו"ל אטו העלאה בא"י. אבל הא דפרק כל הצלמים. המעשה הוא ההנאה מצורה זו. ושפיר גוזרין שלא יהנה מצורה זו שהיא מעיר שאין צורה זו נעבד שמא יהנה באותו מקום עצמו מצורה המובא מעיר שעובדין צורה זו הואיל שאין חילוק מקום ההנאה רק מקום הצורה שזו באה מעיר זו וזו באה מעיר זו אבל אין חילוק מק ום במעשה שהוא ההנאה: