אור ברסלב
אגלי טל מלאכת חורש אות יז

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת חורש אות יז

מלאכת חורש אות טז

[יז] ויראה לי שאם הגבשושית שבבית לא הי' מחובר וכו'. נראה דווקא שהגבשושית מחובר בקרקע. אבל כשאינו מחובר אין בזה משום בנין וחרישה. ואין זה אלא כמסלק מפה מע"ג קרקע הבית והשדה המתוקנים כבר. ודווקא שמחובר בקרקע דהשתא אין תחת הגבשושית פני קרקע הבית והשדה כלל. ובעקירת הגבשושית עושה פני קרקע הבית והשדה. אבל כשאינו מחובר אין בזה חיוב דאורייתא כלל:

וכן משמע בתוס' מ"ק י"ג. בד"ה נטייבה וז"ל פי' בקונטרס אבל נטלו קוצים אין זו עבודת קרקע ובגיטין [מד ע"ב] פירש בקונט' דבקווצה מלאכה מדרבנן. וצ"ל דאיירי בקוצים תלושים דמחוברים כל דהוא הוי דאורייתא דאמרינן בשבת התולש עולשין אם ליפות הקרקע כל שהוא עי"ש ומ"מ אין בנטילת קוצים משום חורש אף שהוא צורך השדה בודאי. לא חשוב תיקון בגוף השדה. ה"נ בנידון דידן:

וכן משמע מפירש"י דבמחובר איירי שפי' [עג ע"ב] משום חורש דמרפי ארעא. ואי בגבשושית שאינה מחוברת מה ריפוי ארעא יש בנטילת הגבשושית אלא ודאי שמחובר היטב וצריך מרא וחצינא לסלקה. וע"כ מרפי ארעא כהא דב"ב י"ז ע"ב כל מרא ומרא דקמחיית מרפית לארעאי. וכיון דבמחובר איירי גבי חורש. גם גבי בונה דוקא במחובר. ואין ללמוד תלוש ממחובר:

וראיתי להמג"א סי' רמ"ד סק"ח וז"ל פה בעירנו נוהגין היתר לשכור עכו"ם בקבלנות ליקח הזבל מן הרחוב והעכו"ם עושים המלאכה בשבת ואע"ג דמלאכה דאורייתא כדאמרינן שבת ע"ג ע"ב היתה לו גבשושית [בבית] ונטלה חייב משום בונה דמתקן הרחוב. ולפמ"ש אין בזה משום בנין כיון שאין הזבל מחובר בהרחוב. ואף את"ל דהא דגבשושית אפי' אינו מחובר. משום דהגבשושית הוא עפר כמו הקרקע של הבית והשדה חשוב דבר אחד כאילו היה מחובר. מ"מ זבל ברחוב. הזבל חלוק מקרקע הרחוב בשמו ואיכותו ודומה לקוצים בשדה. ואף לדעת רש"י גיטין הנ"ל דיש בקוצים משום מלאכה מדרבנן. באמירה לנכרי הוה שבות דשבות דמותר במקום הפסד. כל שכן בקבלנות דאינו אלא מראית עין דשבות דשבות:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה