אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת זורע אות יט
[יט] המזהם. פי' הק"ע כשקליפות האילן נושרים מדביקים שם זבל להבריאו כדי שלא ימות האילן. ויש מפרשים מזהם שמושחין האילנות בדבר שריחו רע כדי שיברחו התולעים מן ריח הרע וימותו. המפסל. שנוטל הפסולות. המעשן. עושה עשן תחת האילן להמית התולעים הגדלים בו. המאבק. שרשים המגולים מכסין אותן באבק. המפרק. פורק אבנים שעל עיקרי אילנות ויש מפרשים מפרק העלין מעל האילן להקל מעליו. המתליע. שנוטל התולעים שע"ג האילן. הקוטם. נותן אפר בשרשים או שובר הראשים שבענפים כמו נקטם ראשו. הסך. פירות שלא נגמר בישולן סכין אותן בשמן כשהם מחוברין לאילן למהר בישולן [ובע"ז נ' ע"ב פירש"י אהא דאיתא בברייתא שם סכין את הפגין ומנקבין ומפטמין אותן עד ר"ה. את הפגין. פגי תאינה סכין אותן בשמן כשהן חונטין כדי שיהו שמינות. מפטמין אותן. ממלאים את הנקבים שמן] המנקב. פגים כדי שיכנסו בהן הגשמים ויתבשלו מהרה. העושה לו בתים. רגילין היו לעשות באילן גדר אמה סביבותיו וממלאין אותו עפר. וי"מ שעושין לו סוכה מלמעלה להגין עליו מן החמה או מן הצנה. ובירושלמי שם מסיים עוד וכל דבר שהוא להבחיל את הפרי חייב משום זורע. ופי' הק"ע שמסייע לבשל ולגמור הפרי מלשון צמל ובחל. והר"ח [עג ע"ב] הביא את הירושלמי בזה"ל כל דבר שהוא להשביח הפרי. ומבואר שפירש מבחיל הפרי משביח הפרי: