אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת זורע אות ז
[ז] לא חיפה הזרע בעפר. הנה ראיתי בס' מגן אבות שכתב וז"ל מהות הזריעה שמכסה הזרע בקרקע כ"מ בסוף מכות דקאמר שם דבהדי דחריש קמכסה לה לזרע והו"ל זורע. וכ"כ משמע במשנה דאייתי הש"ס לעיל פ' במה טומנין דף נ' ע"ב הטומן לפת כו' דפי' רב האי גאון שם דר"ל שמגלה מקצתו דאל"כ הוי לי' זריעה משמע במגולה ליכא זריעה. ולדידי הני מילי ליתנייהו אלא הזורע אף שלא חיפה בעפר חייב. ואם תאמר דזריעה היינו שמכסה הזרע בעפר א"כ מה חידש ר' ינאי במכות [כא ע"ב] דאמר המחפה בכלאים לוקה. לדבריו כל זריעה כך הוא. ועוד בגמ' ע"ג ע"ב דמקשה מכדי מיכרב כרבי ברישא ליתני חורש והדר ליתני זורע ומשני תנא בא"י קאי דזרעי ברישא והדר כרבי. פירש"י בא"י קשה הוא ואינו יכול לכסות בלא חרישה עד כאן. וא"כ הזורע דתני במשנה קודם החורש היינו זריעה בלא כסוי הרי דזריעה בלא כסוי הוא אב מלאכה ור' ינאי חידש דמחפה ג"כ נחשב זורע שהיא מצרכי הזריעה וכעין שכ' הרמב"ם [פ"ט הי"א] בסחיטה שהיא מצרכי הכיבוס כמו שהגסה מצרכי הבישול וע"כ חייב המחפה ג"כ והא דהטומן לפת כו' יתבאר לפנינו במלאכת קוצר באר היטב בעז"ה ושם יתבאר דאדרבא משם מוכח דאף במגולה הוי זריעה: