אור ברסלב
אגלי טל מלאכת זורע אות ג

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת זורע אות ג

מלאכת זורע אות ב

[ג] ואחד המבריך אילנות. זה דעת רש"י והרמב"ם שהבאנו בסק"ב אך מדברי התוס' מכילתין ד' ע"ג ע"ב ד"ה משום משמע לכאורה שהיא תולדה שכתבו וז"ל אין להוכיח מכאן דצריך להתרות אתולדה משום אב דהא לא קאמר שצריך להתרות בו משום זורע אלא שאם התרה בו משום זורע דחייב עכ"ל. והנה למה שרצו לפרש שצריך להתרות משום זורע אמבריך ומרכיב קאי שצריך להתרותו משום זורע [דנוטע קאמר בש"ס להדיא דאם התרה בו משום נוטע דחייב שהרי אף זומר מתרין בו משום נוטע. וכן פירש"י על הא דמקשה הש"ס משום זורע אין משום נוטע לא. אמבריך ומרכיב קאי. הרי דפשיטא ליה להש"ס דנוטע הוי אב] ולמה דמסיק הש"ס אי אתרו בי' משום נוטע נמי חייב ומ"מ אי לא אתרו ביה לא משום נוטע ולא משום זורע רק לא תבריך ולא תרכיב לא יתחייב. הנה מפורש דמבריך ומרכיב הוויין רק תולדות:

אולם נראה דלמסקנת התוס' דאין צריך להתרות אתולדה משום אב דווקא. שפיר אמרינן דאף מבריך ומרכיב הוויין אבות. ורק לפי מה דס"ד של תוס' היה מוכרח לומר שהן רק תולדות ולא לפי המסקנא [ועוד יתבאר [להלן ס"ק ה']]:

וראי' שהרי התוס' בכורות כ"ה. ד"ה ואמר. כתבו דאין חיוב בתולדות רק בשבת ולא בשאר איסורין כגון בעומר דאסור קצירה קודם לעומר וקיטוף שרי אף דבשבת הוה תולדה דקוצר וכן דלדל עובר שבמעי' דבמוקדשין לא מחייב משום גוזז ובשבת הוי תולדה דגוזז ועי"ש עוד. ואי אמרת הברכה והרכבה הוא רק תולדה דנטיעה א"כ לא יתחייב המבריך ומרכיב בערלה. ובהדיא תנינן בפ"ק דר"ה דף ט' ע"ב אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב וכו' אם לערלה ערלה:

אך לפי' הרמב"ן שהביא הר"ן שם תליא הך דינא דנוהג ערלה בהברכה והרכבה בפלוגתא דחכמים וראב"י שלהי סוטה מ"ג ע"ב דלראב"י דאמר כרם כמשמעו לגבי רבעי וה"ה נטע כמשמעו נטע אין מבריך ומרכיב לא לענין חזרה מעורכי המלחמה כדאיתא בסוטה שם כמו כן לענין ערלה ונטעתם כמשמעו אבל לא מבריך ומרכיב. ולפי"ז לראב"י מוכח להדיא דחייב מבריך ומרכיב בשבת משום דהוא תולדה דנוטע דאם הי' אב הו"ל כמו נוטע ממש ולמה יפטר מערלה. אלא ודאי דהן רק תולדות נוטע ולכן לראב"י דס"ל ונטעתם כמשמעו שיהי' נוטע ממש ולא תולדות נטיעה ממעטינן המבריך ומרכיב מערלה: ולפי"ז ניחא תחילת דברי התוס' דלפי מה דס"ד דפי' הברייתא הוא דצריך להתרות למבריך ומרכיב משום זורע דווקא ולא די להתרות בו אל תבריך ואל תרכיב. וע"כ משום דהן רק תולדות והי' צריכין לומר דהברייתא ראב"י היא. אך למאי דמסקי דאין צריכין להתרות משום אב דווקא שוב אין צריכין לומר דמבריך ומרכיב הוויין תולדות רק דהברייתא אתייא כרבנן דראב"י דקיי"ל כותייהו ושפיר הוויין אבות. ועיין בט"א פ"ק דר"ה שהשיג על הרמב"ן וכתב דאף ראב"י ס"ל דהברכה והרכבה הוא כמו נטיעה ממש לענין ערלה והא דאינו חוזר מעורכי המלחמה טעם אחר יש ע"ש באריכות. וא"כ בודאי הוי אב כמו נוטע:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה