אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת זורה אות יא
[יא] גזירה שמא ינפה בנפה וכברה וכו'. זה לשון הרמב"ם בפכ"א [הי"ז] מה"ש. והנה לפי מה שכתבנו בסעי' ג' דדעת רוב הפוסקים דכל שהוא להעביר את המוץ הוא מלאכת זורה. א"כ הא דהמולל מלילות הוא תולדה דרבנן לזורה. אך לדעת הי"א שם דכל דבכלי הוי מרקד ע"כ הוא תולדה דרבנן למרקד. אך י"ל דהא דלא שרי רק בידו אחת ובש"ע הרב מלאדי [סי' שי"ט ס"י] שכתב וזה לשונו ולא בשתי ידיו דהיינו לנערן מידו לחברתה כדי להפרידן מן המוץ עכ"ל ואף דאין זה ענין למנפה בנפה וכברה שיהי' שייך לגזור הא אטו הא. אך בזה יש לומר דהגזירה שמא יעשה כן במקום שהרוח נושב ויפריח הרוח את המוץ או שמא ינפח ברוח פיו להפריח המוץ וא"כ שפיר הוי תולדה דרבנן לזורה: