אור ברסלב
אגלי טל מלאכת האופה אות סו

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת האופה אות סו

מלאכת האופה אות סה

[סו] אסור לרחוץ בהם אפי' אבר אחד כו'. מג"א סי' שכ"ו סק"ו בדעת הרא"ש דמים שנפשרו בשבת אסור לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו. וקשה דאם כן האיך מותר לערב הצוננין וחמין לרחיצה דפירש"י דף מ"ב. ד"ה אלא בשבת דהיינו לרחוץ בהן פניו ידיו ורגליו וקשה דהא הצוננין נפשרו בשבת. ויש ליישב עפ"י מה שהקשו התוס' פרק כירה [לט.] לפיר"ת דעירוי דכלי ראשון ככלי ראשון וע"כ הא דכל שלא בא בחמין מערב שבת מדיחין אותו בחמין בשבת בכלי שני קאמר וא"כ אפי' שורין נמי ואור"י משום דמחזי כמבשל. ותבלין שמותר בכלי שני שאני שעשויין למתק את הקדירה ולא מחזי כמבשל. ובתוס' שבת [סי' שי"ח ס"ק מ"ו] הקשה מהא דמותר ליתן לתוך הכוס אפי' צונן לתוך חם ותירץ דשאני התם דמחזי כמקרר החמין. וא"כ ה"ה דמותר לערב חמין וצוננין לרחיצה משום דנתכוין רק לקרר כמו שפירש"י שצריך להפיג צינתו וחשוב כאלו הוחמו מאליהן בשבת [וכמו לענין בישולי עכו"ם דכשלא נתכוין העכו"ם לבשל מותר עיין ע"ז [לח.] בנכרי דשדא סיכתא לאתונא] ומותר כדמוכח במעשה דאנשי טברי' דאי לאו טעמא דהטמנה הי' דינו כחמין שהוחמו מערב שבת והי' מותרין ברחיצה ואף דפסיק רישא הוא הקלו בדרבנן וכמו שכתב הר"ן בשדא סיכתא לאתונא: או יש לומר לגירסת רש"י הפשירו זהו בישולו בשמן עי"ש ואפ"ה מותר בכלי שני דאינו הפשר הראוי לבישול. א"כ י"ל דכי אסורין פושרין לרחיצה ה"מ בשהוחמו במקום הראוי לבישול אבל לא בנפשרו בכלי שני. ולפי זה הי' מקום לפרש קושית הש"ס [מב.] רחיצה בחמין ליכא ברחיצת כל גופו לפי פי' התוס' שם דתמין לתוך צונן בשהצונן מרובין א"כ החמין שהוחמו באור בטלין ברוב צונן שהופשר רק בכלי שני. אך רש"י לטעמי' דפירש שם משום דתתאה גבר אך אנן לא קיי"ל כגרסת רש"י שם רק כגרסת הגאונים ש"מ הפשירו לא זהו בישולו דלפי' רש"י מוכח דמותר להפשיר אפילו במקום שהיד סולדת בו ואנן קיימא לן כהירושלמי דאסור וצריך לומר כתירוץ הראשון:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה