אור ברסלב
אגלי טל מלאכת האופה אות נב

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת האופה אות נב

מלאכת האופה אות נא

[נב] (א) ומותר לסמוך אצל דופן הכירה מבחוץ כו'. ש"ס מכילתין פרק כירה ל"ז. איבעיא להו מהו לסמוך בה תוכה וגבה הוא דאסור הא לסמוך שפיר דמי. וכן המסקנא. ודעת הרי"ף והרמב"ם [פ"ג ה"ד] דאין היתר אלא להשהות. ולמה דקי"ל כאינך פוסקים כחנניא ע"כ הבעיא בלהחזיר ולמסקנא אף להחזיר מותר בסמיכה:

ב ולדעת הרי"ף והרמב"ם [פ"ג ה"י] דלהחזיר אסור בסמיכה קשה מהא דמותר להעמיד שמן כנגד המדורה למ"ד שמן אין בו משום בישול. ואין לומר דשמן עדיף מדבר המבושל כל צורכו וכדעת התוס' ישנים והרא"ה שכתבנו לעיל ס"ק מ"ח. דא"כ מנ"ל להרמב"ם דבדבר שאין צריך בישול כלל ע"ג האש אסור ולמד זה מהחזרת תבשיל הא דבר שאין צריך בישול כלל דדומה לשמן למ"ד דאין בו משום בישול כמ"ש הרב המגיד עדיף מתבשילין. אלא ודאי שווין הם. ועוד דודאי מצטמק ורע לו היינו דבר שאין צריך בישול כלל ודומה לשמן למ"ד דאין בו משום בישול:

ג וצריך לומר דס"ל להרמב"ם דכנגד המדורה פי' ברחוק מהמדורה כמ"ש הרא"ש [סי' י']. ויותר מותר מסומך ממש לדופן הכירה. והתוס' [לז.] שכתבו דמכאן אין ראי' לסמוך אצל האש היינו בקרוב דברחוק נלמוד מכנגד המדורה. ובהגהות מרדכי [לדף מ"ב] למד מדמותר לסמוך ה"ה אצל האש אך הוא מפרש הבעיא בערב שבת סמוך לחשיכה וכשיטת הר"י דכל שאין שהות ביום להרתיח חזרה מיקרי צ"ל ג"כ בקרוב דברחוק אפי' בשבת מותר כמו כנגד המדורה:

ד והנה כשסומך בתנור להפשיר [דבר המבושל כל צורכו שאין בו משום בישול דבזה ודאי אין לגזור דילמא משתלי כיון דאפי' משתלי ליכא איסור דאורייתא] תלוי במחלוקת שהביא הר"ן בהא דמביא אדם קיתון של מים בלהפשיר ע"ג האש ולמאן דאמר להפשיר ע"ג האש אסור ה"ה לסמוך בתנור דודאי אין ללמוד לסמוך בתנור מכנגד המדורה דהא כנגד המדורה מותר דבר המבושל כל צורכו ולסמוך בתנור אסור: (ה) ונפלאתי על הב"י [סוף סי' רנ"ג] שכתב על הרמב"ם שאסור לסמוך בכופח שהסיקוהו בגפת ועצים אף שגרף וקטם שהדבר פשוט שכל שאין היד סולדת בו שרי דאפי' כנגד המדורה נמי שרי. והבין הב"י דלסמוך בכופח שרי טפי מכנגד המדורה. והוא תימא שהרי כנגד המדורה מותר דבר המבושל כל צורכו ולסמוך בתנור וכן בכופח להרמב"ם אסור:

ו ומ"מ בעיקר הדין נ"ל שכל שסומך באופן שאי אפשר שיבוא לידי יד סולדת בו מותר. ואף לדעת הר"ן דאוסר להפשיר ע"ג האש היינו במקום חם שהיד סולדת בו רק שאינו משההו הרבה אבל כשאין היד סולדת בו מחמת שאין המקום חם כל כך מודה הר"ן דלא מחזי כמבשל. וכן נראה מדברי התוס' ישנים שהעתקתי לעיל ס"ק מ"ח דלשיטתו דכנגד המדורה דינו כמו על האש הוקשה לו דאיך מותר להפשיר מים כנגד המדורה ותירץ דמניחו במקום שאפי' יניחנה שם כל היום לא יבוא לידי בישול. וכן כתב בהגהות מרדכי להדיא דבמקום שאין היד סולדת מותר להפשיר ואף בשאינה גרופה וקטומה דהתם בתנור קאי דאסור לסמוך ובתנור גרופה וקטומה לא מהני מידי. ובמג"א סי' רנ"ג [ס"ק ט'] נסתפק באינו גרופה וקטומה ובסי' רנ"ט [בכללי שהיה והטמנה] משמע דאסור וצ"ע:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה