אור ברסלב
אגלי טל מלאכת האופה אות מ

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת האופה אות מ

מלאכת האופה אות לט

[מ] בקדירה רותחת אפי' אחר שהעבירה מאש כו'. דעת הרמב"ן דאינו חייב אלא על הגסה ראשונה שאינה מתבשל מהרה אלא בהגסה זו אבל משהגיס בה פעם אחת דבלא מגיס מתבשל אף המגיס פטור דמאי עביד. כן כתב ה"ה [פ"ט ה"ד]. והרשב"א [יח ע"ב] כתב דלד"ה כל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי שוב אין בה חיוב מגיס כיון דמגיס משום מבשל. ולאחר שנתבשל כמאכל בן דרוסאי אינו חייב משום מבשל. ולהרשב"א מותר לגמרי ולדעת שאר פוסקים עכ"פ בנתבשל כל צורכו אין איסור מגיס. אלא שהרמב"ם כתב בפ"ג מה"ש [הי"א] אסור להכניס מגריפה לקדירה בשבת והוא על האש להוציא ממנה בשבת מפני שמגיס בה וזה מצרכי הבישול הוא והוא כמבשל בשבת. ולכאורה משמע מדבריו דכשם שאסור לתתה לכתחלה ע"ג כירה גרופה וקטומה משום שנראה כמבשל כמ"ש הר"ן [בד' הרי"ף יז ע"ב]. ה"ה דאסור להגיס. אך זה אינו דהא מותר להחזיר מכירה שהבלה מועט לכירה שהבלה מרובה אף שמקרב בישולו היינו שמוסיף חמימותו ממה שהי' בתחלה קודם חזרה. וה"ה דמותר להגיס אף שמקרב בישולו היינו שמוסיף בחמימותו דכיון שהיתה רותחת על גבי האש תחילה חזרה מיקרי. מיהו יש לומר דכיון שהוא ע"ג האש ממש שאסור להחזיר ע"ג האש ממש ה"ה שאסור להגיס שמוסיף בחמימותו. והרב המגיד [שם] כתב כיון דבמחזיר ע"ג האש פטור אין לגזור בהכנסת מגריפה. נראה מלשונו דבמגיס ממש מודה להרמב"ם דאסור רק בהכנסת מגריפה אין לגזור. אך דעת הכלבו הובא בב"י סי' רנ"ג דמגיס חייב משום מבשל כל זמן שהוא על האש. וכיון דמגיס ממש מחייב ודאי אף הכנסת מגריפה אסור. ולהלכה קיי"ל דלא כהכלבו. והט"ז [סי' שי"ח ס"ק כ"ג] כתב להחמיר בהגסה ממש אבל הוצאה בעלמא אין כאן זהירות. ונראה דמה שכתב הט"ז דלהגיס הוא חומרא. היינו באינו על האש אבל על האש מדינא אסור:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה