אור ברסלב
אגלי טל מלאכת האופה אות לה

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת האופה אות לה

מלאכת האופה אות לד

[לה] (א) דג מליח הישן כו'. יש לעיין לדעת התה"ד [סי' נ"ו] דכי היכי דאין דישה אלא בגידולי קרקע הוא הדין בשאר דברים כגון טחינה וכיוצא בו כיון דילפינן מסממנין שבמשכן וא"כ מבשל נמי כיון דילפינן מסממנין אמאי חייב שלא בגידולי קרקע. ולדעת התוספות [עג ע"ב] דבעלי חיים לא חשובים גידולי קרקע קשה אף אבשר בהמה חיות ועופ ות וגם ביצים:

ב ונ"ל דילפינן מבישול דם חלזון שבא מהים ומפורש בש"ס [עד ע"ב] שכן ציידי חלזון קושרין כו'. אך לדעת הירושלמי שהביאנו בפתיחת החיבור [אות כ"ח בהג"ה] שלא היה צידת חלזון במדבר אלא שהוציאו תכלת ממצרים קשה. וצ"ל דילפינן ממן דכתיב [שמות ט"ז כ"ג] את אשר תאפו אפו אף דלא היה גידולי קרקע: (ג) ויותר נכון לומר דהנה ירושלמי זה בצידת חלזון שלא היה במשכן שלא צדו במדבר רק שהי' להם תכלת מכבר וכבר ביארנו בהפתיחה דלדעת הירושלמי לא ילפינן ממשכן רק מה שעשו לאחר שנצטוו על המשכן. ורב האי ור"ח ס"ל דגם ש"ס דידן ס"ל כן. אך רש"י והרמב"ם חולקין על זה אלא דבש"ס דידן ס"ל שגם ממה שהיה בידם מכבר ילפינן שהפעולות שהמינים אלו באים על ידם נמנו במלאכות ע"ש. וע"כ לש"ס דידן שפיר יש ללמוד מחלזון אף אם נימא שהיה להם תכלת ממצרים כיון דמ"מ בא התכלת ע"י צידת ובישול החלזון. וע"כ מפורש בש"ס דידן שכן ציידי חלזון קושרין ומתירין. הרי דילפינן מחלזון. ולהירושלמי בלא"ה לא קשיא דלא יתחייב המבשל רק בגידולי קרקע דהירושלמי לשיטתו לית ליה דאין דישה אלא בגידולי קרקע. וגדולה מזה בירושלמי [מח ע"ב] הדין דציד כוורא חייב משום קוצר. וכבר כתבו הרמב"ן והרשב"א שבת ק"ז ע"ב דכיון דאין דישה אלא בגידולי קרקע כ"ש קוצר ואפי' למ"ד יש דישה שלא בגידולי קרקע אפשר דמודה בקוצר. ממילא להירושלמי דאפי' קוצר יש שלא בגידולי קרקע כ"ש דישה ואינך מלאכות שישנם שלא בגידולי קרקע ונתישב בין לש"ס בבלי בין להירושלמי אפי' לרב האי ור"ח דהא מפורש בגמרא שכן ציידי חלזון כו' הרי דהיה חלזון במשכן. רק לר"ח צריך לומר דהש"ס דידן ס"ל שהיה צדין במדבר כמו שכתבתי בהפתיחה:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה