אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת האופה אות כט
[כט] (א) אם נתן לתוכו מים מועטים כו'. דעת הט"ז יו"ד ססי' צ"ב [סק"ל] דכלי ראשון שפינה ממנו החמין דינו ככלי שני. ותמוה מש"ס מכילתין מ"א. בסוגיא דמיחם שפינהו דמפרש רב אדא בר מתנה דהכי קאמר המיחם שפינה ממנו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטים כדי שיחמו. ואי דדינו ככלי שני הא מותר לכתחילה אפי' כדי שיחמו אלא ודאי שדינו ככלי ראשון:
ב ויש ליישב דעת הט"ז דהנה בסיפא דמתניתין שם אבל נותן לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן. וקשה הא כוס כלי שני הוא ואינו מבשל ואפי' כדי שיחמו מותר. וכתב הרע"ב בפי' המשנה דאתיא כמאן דאמר כלי שני נמי מבשל. ושיטת התוס' [לט.] בתירוץ הראשון שגם בכלי שני אסור לכתחילה דמחזי כמבשל. והקשה בספר תוס' שבת סי' שי"ח ס"ק מ"ו מהא דמותר ליתן לתוך הכוס בין חמין לתוך צונן בין צונן לתוך חמין. ותירץ דשאני התם דמחזי כמקרר החמין ולא מחזי כמבשל. וע"כ לרב אדא דמפרש למתניתין שפינה ממנו מים חמין י"ל סיפא דמתניתין אבל נותן לתוכו או לתוך הכוס ג"כ שפינה ממנו מים רותחין וע"כ כדי שיחמו אסור דמחזי כמבשל. וא"כ ניחא דאסור ליתן למיחם שפינה ממנו מים חמין אף דדינו ככלי שני לדעת הט"ז. אי כדעת הרע"ב דס"ל לתנא דמתניתין דכלי שני מבשל. אי כדעת התוס' דאסור משום דמחזי כמבשל: (ג) ולי הי' נראה עוד לפרש סיפא דמתניתין ע"פ דעת הפוסקים דבדבר לח יש בישול אחר בישול אם נצטנן. ולפי"ז מתניתין דלא יתן לתוכו צונן היינו אפי' מבושלים רק שהן צונן ובזה גם לתוך כלי שני אסור כיון שכבר נתבשלו שוב אפי' כלי שני מבשל אותם. וכמ"ש הר"א ממיץ בלחם אפוי שאסור לשרות אפי' בכלי שני דיש בישול אחר אפי' וכיון שכבר נאפה שוב אפילו כלי שני מבשלו. וה"נ כיון שכבר נתבשלו אלא שנצטננו שוב אפילו כלי שני מבשלן מאחר שהוא בישול אחר בישול. וע"כ תני אבל נותן לתוך הכוס כדי להפשירן. דדוקא כדי להפשירן אפי' כבר נתבשלו מותר: (ד) וע"כ יש ליישב קצת דעת הט"ז דרישא דמתני' דלא יתן לתוכו צונן היינו בנתבשל תחילה אלא שעכשיו הוא צונן. ודוחק. אך לפי פירוש הרע"ב יתיישב ברווחא. וגם לשיטת התוס' בחי' הראשון מיושב:
ה וכל זה שלא יהיה דברי הט"ז נגד סוגיא ערוכה. אך מ"מ עומדים כנגדו דברי הרשב"א בדף מ"ב. שכתב דהא דהנותן לתוכו מים מרובים על מיחם קאי אבל לתוך הכוס דכלי שני הוא הכל הפשר קרי לי'. וא"כ קשה לרב אדא שגם במיחם שפינו ממנו מים למה לי' מרובים הא אפי' מועטים הפשר הוא. ואין ליישב עפ"י שיטת התוס' הנ"ל דאף בכלי שני אסור דמחזי כמבשל ודווקא לכוס שיש בו מים מחזי כמקרר החמין כדברי תוס' שבת הנ"ל. דהא הרשב"א דף ל"ט בהא דמדיחין אותו בחמין כתב דהיינו בת וך הכלי שני. ולית לי' הא דתוס' דכלי שני מחזי כמבשל. ומוכח דמיחם שפינה ממנו מים חמין חשוב כלי ראשון: