אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת דש אות לד
[לד] וכן אסור לסחוט ביו"ט עוף וכו' כתב הפרמ"ג דהסוחט עוף לאחר שחיטה חייב חטאת והביא ראי' ממעשר שני דעוף חשוב גידולי קרקע. הנה לזה לא הי' צריך להביא ממרחק לחמו דזה מפורש ברמב"ם [פ"ח ה"ז] חובל בעוף חייב משום מפרק ולהחולקים על הרמב"ם לא יועיל ראייתו דלדידהו אפי' בהמה לא חשיבא גידולי קרקע כנודע. אולם מ"ש הסוחט עוף אף לאחר שחיטה מדמו חייב חטאת הא ודאי ליתא דדם לא חשוב משקה רק דם הנפש בשעת שחיטה וא"כ הוי מפרק אוכל מאוכל. ואף דהחולב בחי חייב להרמב"ם בזה הרמב"ם לשיטתו ובשיטת הרי"ף רבו בתשו' דחי לא חשוב אוכל [ולחלוב דוקא ביו"ט מותר משום מלאכת אוכל נפש] כנ"ל ס"ק י"ז אות נ"ט אבל לאחר שנשחט דאוכל הוא הו"ל מפרק אוכל מאוכל. ואם כוונתו שסוחטו בשעת שחיטה להוציא דמו נלפענ"ד ג"כ דפטור כיון שמשעה ששוחטו סופו לצאת וכמו בזיתים וענבים שנתרסקו מע"ש דאין בהם חיוב מן התורה. מ"מ נ"ל דלא עדיף מדג לצירו ואסור לכתחלה לצורך דמו: