אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת דש אות א
[א] (א) אחד החובט את השבלים. בש"ס מכילתין ע"ג ע"ב תנא הדש והמנפץ והמנפט כולן מלאכה אחת הן. פירש"י המנפץ פשתן בגבעולין. והמנפט צמר גפן בקשת כדרך האומנין וצמר גפן גידולי קרקע הוא להכי קרי ניפוט דילי' תולדה דדש שמפרק גרעינין ממנו ולא קרי לי' תולדת מנפץ דצמר עכ"ל. ולכאורה הא רש"י כ' דניפוט הוא רק תולדה דדש ומסתמא ה"ה מנפץ דפשתן דהתנא כייל להו בחד לישנא. אך בתוס' ע"ד. ד"ה אע"ג כתבו דהא דלא חשיב תנא דמתני' בהדי אבות מנפץ אע"ג שבמשכן הי' מנפצין פשתן לעשות יריעות ושאר דברים משום דהיינו דש ממש אלא שזה בתבואה וזה בפשתן עכ"ל. ומפורש בדבריהם דהוא אב ולא תולדה וממילא דגם מנפט הוא אב כנ"ל. ומדברי רש"י אין כ"כ ראי' שהרי רש"י לא נחית לחלק כאן בין אב לתולדה וגדולה מזה לעיל בדף י"ח. דרש"י ד"ה שטוענין כתב דסחיטת זיתים וענבים הוא אב מלאכה ובאותו דיבור עצמו כתב רש"י דהוא רק תולדה דדש: