אור ברסלב
אגלי טל מלאכת גוזז אות יג

אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

מלאכת גוזז אות יג

מלאכת גוזז אות יב

[יג] מלאכת גוזז אינו כן כו'. ז"ל הרמב"ן בחידושיו פ' האורג [קו.] וכבר רמזנו לגוזז ונוטל שערו וצפרניו בין לתקן גופו וליפות עצמו ובין לצורך השער והגיזה כולן מלאכה הצריכה לגופה מפני שהכל דבר אחד והנטילה היא המלאכה משא"כ בחופר גומא [שא"צ אלא לעפרה] שהבנין בקרקע הוא והוא הנקרא מלאכה. ובהריב"ש סי' שצ"ד כתב דאף דאינו צריך לשערות נמי חשוב צריכה לגופה והוסיף לאמור דבמשכן נמי היה מעבירין השער לצורך העורות אילים מאדמים והתחשים:

אך בתוס' מכילתין צ"ד ע"ב ד"ה אבל בהא דהנוטל את צפרניו בכלי דחייב דהיינו כר' יהודה דמחייב מלאכה שאינה צריכה לגופה. ונראה דהתוס' לטעמייהו כפי שביארנו שיטתם בס"ד לעיל ס"ק ב' דאין חיוב גוזז אלא מן החי' ולא מן המתה ולא מן העור אחר שהופשט וא"כ אותן העורות שבמשכן שהיה מעבירין השער מהן לצורך העורות ודאי לאחר שחיטה הי' מעבירין כדמשמע ברש"י ע"ג. ד"ה הממחקו. ולא מיקרי גוזז כלל ולא היה גזיזה במשכן אלא לצורך הגיזה ודברי התוס' נכונים לשיטתם: ועל מה שכתב הריב"ש קשיא לי עפ"י דעת הראב"ד שהשיג על הרמב"ם פ"ט הלי"ד שכתב הרמב"ם העושה עין הצבע חייב משום צובע. וכתב עלה הראב"ד דא"כ מבשל דגמרינן מבישול סממנין תיפוק לי משום צובע המים. ומבואר מדבריו דכיון דאית בי' מלאכת צובע שוב אין ללמוד ממנה דבישול הוא מלאכה דנהי דכל מה שהי' עושין במשכן הי' מלאכה מ"מ מנלן דהוא מלאכת בישול דאפשר דהוא מלאכת צובע. וא"כ ה"נ כיון דהעברת שער לאחר שחיטה הוא ממחק כברש"י הנ"ל שוב אין ללמוד ממנו מלאכת גוזז. וכאן אף הרמב"ם יודה מאחר דהגיזה אין צריך לגופה וצ"ע:

תוכן העניינים

אגלי טל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה